תהיות ומה שבינהן

מָה עוֹד אַתְּ מַסְתִּירָה בְּאַמְתַּחְתֵךְ?

בעיות מוסר שכל בר-דעת היה מגדיר כחֲמוּרוֹת, לכל הפחות.

מסתירה התכתבויות, אמנם קצרות. מסתירה גְּנֵבוֹת מחברייך.

באם לא היית נתפסת, אני וכנראה שאף אדם אחר, לא היינו יודעים על מקרים אלה.

מנסה להיאחז בחשיבה, כי טיפול ביצר הרע, זה ש"גורם" לך לגנוב יעזור, אך מה עם שאר ההרגלים הרעים.

סבורה אני כי ישנם עוד כמה וכמה, אך שוב, משתדלת שלא לחשוב עליהם, לא להיות פסימית, חלילה.

בעקיפין, או שמא לא בעקיפין, זוהי לא אשמתך; חָסַךְ בַּיַּלְדוּת, או מקרה שעברת כשהיית קטנה וחכמה. זה בדיוק העניין, היית ונשארת חכמה, הייתה ותהיה לך יכולת שיפוט מושכלת, הגיונית, אז והיום, כך אני מאמינה. הסבר הגיוני וסביר נוסף הוא- גנטיקה.

שאלתי אותך אז, כששאלת אם אֹהַב אותך גם אם אדע שעשית מעשה רע מאד, שאלתי אם גָּנַבְתְּ. השבת לי ש"נדבר על זה בהמשך". באותו רגע ששאלת אותי אם אמשיך לאהוב אותך גם אם אדע שעשית משהו רע, הדבר הראשון שחשבתי עליו: גנבה.

גם בי שוכן היצר הרע. לרוב לא נתפסתי, אך כמו שאמרתי לך, ניצלתי את היותי "בחורה טובה, שקטה", כדי להשיג דברים, בעיקר בחשאי. מראה שגם אני לא קדושה, אפילו רחוקה מלהיות, לכן לא מיהרתי לשפוט אותך.

מַאֲמִינָה בְּשִׁקּוּם, מַאֲמִינָה בָּךְ.