Under My Belly

תסבוכות שמתערבבות,

באוויר שלא השארתי שם

בשי לא הענקתי

בזמן שלא ניצלתי

באמון שלא שמרתי

נקשרות אחת בשניה ומתהדקות עד חנק

חנק סתמי

הכל סתמי 

מלבד הזמן והאמון והשי והאוויר.

הניצול היה מונע כאב

האמון היה מונע פגיעה ומקשה על החלטה שנעשתה כבר מראש

השי היה מפגין שאכפת,החשיבות היא רבה והפספוס יעורר חרטה אבל המצב בלתי אפשרי.

והאוויר אותו בכל זאת לא הייתי משאיר הוא לא היה משנה דבר, מקווה מאוד שיצבוט. 

בשביל ההרגשה הטובה.  

ועכשיו הפוגה 

פגרה

שביתה

" It feels like we only go backwards"