מה שבראש שלי

12:21

אני מרגישה עמוסה, מוצפת. הלחץ עוטף את כולי ויוצר לחץ עקבי מקיף ומושלם על הראש שלי. 

מנסה להירגע עם מעט מוסיקה.

אני יודעת שאני צעירה, בנוסף התחושה הזאת, שאני יודעת שאני עומדת במקום. בינונית. מתנהלת מיום ליום. קשה לי.

יש לי כמה דברים שיושבים עלי:

התקדמות לכיוון עצמאות כלכלית - הווה אומר בחירת מקצוע ללימודים

נגזת מכך היא להביא הכנסה של 5 אלף מינימום בחודש.

כרגע אני עוסקת בכל דבר שימשוך את תשומת הלב שלי מאשר התעסקות בשאלת המה ללמוד. הידיעה שהבחירה בתחומים שמעניינים אותי תהיה לא רווחית וגם מפחידה, היות וזה עימות מול עצמי, דבר שנראה בעקביות שאני נמנעת ממנו.

הידיעה שבחירה במקצוע רווחי כוללת התאהבות במקצוע. אני יכולה לעשות את זה. אני מסוגלת.

סיפורים שאני מספרת לעצמי שזה יגמור אותי, ואשאר ריקה הם לא רלוונטיים. מחשבה יוצרת רגש יוצרת מציאות. לי השליטה על חיי.

אני מרגישה שהזמן הולך ואוזל. אבא אמר שיש לי אפשרות ל4-5 השנים הקרובות, מקום מגורים ולינה מסודר עם אוכל ללא הוצאות נוספות, ומה שאני צריכה לעשות הוא לבחור מה ללמוד.

 זה פשוט.

לצאת עם החבר  - אני רוצה גם לשלם ולא נראה שזה קורה עכשיו, להשתתף בהוצאות.

אני רוצה לטוס לחופשה באפריל ולחסוך סביבות ה 10,000, זה לא נראה מציאותי כרגע.

אני יכולה הכול והעניין הוא הבחירה.

 אני רוצה לחזור ולכתוב הצלחות כי זה המפתח לחוסן אישי, ולשחרר את עצמי בפעילות גופנית אחרת אקרוס.

אני מרגישה שכרגע אין לי אל מי לפנות, אני מבינה שאני בסערת רגשות.

אם כך אני מודעת לעצמי, יודעת שעכשיו אני באירוע, לכתוב משימות ולהבין מה אני רוצה.

בהיר.

12:30