התנ"ך החדש

אהבת נעורי

זה התחיל בשנה הראשונה ללימודי התיכוניים, בדיוק עברתי בית ספר מהחטיבה. הייתי בשיעור הראשון והתיישב לידי זאק. בחור חמוד מראה וחייכני. "שלום, אני השותף שלך לשולחןואשתדל לא להשתלט על החצי שלך." אמר. חייכתי ואף הסמקתי קלות. ממולי בריאן, בחור גבוהה, חתיך עם חולצת קבוצת הכדורסל של הבית ספר, הוא נראה ממש טוב ושרירי.  בריאן חייך אליי ואני אליו. הימים עברו ובני ובין זאק התחילה מערכת יחסים של נגיעות כתפיים, לחישות בשיעור והשתלטות על הצדדים של השולחן בכוונה ובלי כוונה ואף פיתחנו בדיחות פרטיות.  התחלתי לפתח רגשות לגבי זאק אך גם ממש רציתי את בריאן, הייתי הולכת למשחקי כדורסל ולאימונים על אף שזה לא עניין אותי רק כדי לראותו שם, גם בשיעורים כל הזמן הייתי מגניבה מבטים לכיוונו. יום אחד הגעתי מההפסקה כדי למצוא שני פתקים בהם הן בריאן והן זאק הציעו לי חברות. דבר זה הפתיע אותי מאוד, לא חשבתי שאחד מהם רואה אותי ככה, בוודאי לא שניהם. זה ערער אותי ממש, מה אעשה. התחבטתי ימים ושבועות במחשבה של מה לעשות, לא ישנתי בלילות ובכיתי כל כך הרבה עד שלא יכלתי יותר ופניתי לזאק. "ראיתי את הפתק שלך ואני רוצה, ממש רוצה." "יופי!" הוא אמר בשמחה. "אך יש בעיה ואני רוצה להיות כנה איתך מההתחלה." "זה טוב, מה הבעיה?" "קיבלתי מכתב דומה מבריאן וגם אותו אני רוצה ואני באמת לא יודעת, ואני גם לא רוה לפגוע באף אחד מכם." אמרתי בקול שהתחיל להשבר בגלל שעמדתי לבכות. "אתה בטח חושב שאני נוראית." אמרתי בקול בוכי אחרי שתיקה ארוכה. "לא." הוא אמר. "תראי... אני ובריאן כבר במערכת יחסים והבנו ששנינו נמשכים אלייך ורצינו לראות אם זה מתאים גם לך."

פרוטוגניסט

"הצילו! הצילו!" היא זעקה ממרומי הבניין שבו היא הייתה כפותה מעל בור לבה. "אל חשש עלמתי! אני אציל אותך." אמרתי בקולי ההירואי. "לא אם לי יש משהו להגיד בנידון." אמר הרשע בקול זדוני ושלף את חרבו. לאחר קרב עקוב מדם שחררתי אותה. הו תודה לך, הצלת את חיי." "בבקשה, אך האם אוכל להיות נועז ולבקש משהו חוץ מהכרת תודה? כי הרי אני מילולית הצלתי אותך בדם, יזע ודמעות." "לבקש תמיד אפשר." אמרה "אבקש נשיקה." אמרתי. "אני מצטערת מריו, אבל ניסכתך היא בארמון אחר."

טיסה

"עצרו את המטוס! עצרו את המטוס!" זער הבחור המיוזע והמתנשף. "עצרו טותו, אהבותי נמצאת על הטיסה!"  הוא עורר סערה והתרגשות בנמל התעופה. "בבקשה, אל תתנו לה ללכת." והמטוס שהיה אמור להמריא עצר ומתוכו יצאה דמות שרצה עד נמל התעופה והגיעה לבחור בנמל התעופה, הם התחבקו והתנשקו כשהקהל שם מחאה כפיים. אני ראיתי זאת מהמשרד במצלמות וחשבתי לעצמי, יופי, עכשיו אני צריך לתזמן זמני המראה ונחיתה של מטוסים שלא כמתוכנן, דבר שמסכן חיי אדם ומבזבז זמן רק כדי לצפות בסצינה קלישאתית משנות ה90.

שלושת הסיפורים נכתבו בפסטיבל אייקון 2016: משחקים.

נעם(לילה)פטמן