הפחד, האימה.

הפחד מהרגע שתגיד להתראות,

האימה מהרגע בו הכל ייגמר.

אני רוצה להאמין שזו רק תקופה גרועה,

שאתה רק קצת צועק,

שאתה רק קצת כועס.

שעוד מעט תבוא תקופה,

נו, כמו זו שהייתה לפני רגע,

כזו שהיית אוחז לי בלחי בעוצמה,

מביט בי במבט הזה,

הרי אני הבחורה היחידה בעולם...

ואין צורך במילים יותר..

אתה אוהב אותי.

אבל עכשיו, איך אני אדע?

מסתמכת על התקופה שהייתה לפני רגע ממש,

לפני שנה..

ואוחזת ברגע הזה,

באמונה שלא השתנית לי.

מהפחד, מהאימה..