"ביום כיפור הבא אני כבר אהיב משוחררת!"

"את עד כשי כך סובלת?"

"שתהיה שנה טובה, שנשתחרר בהקדם!"

"שלא תחשבי על כמה את רוצה להשתחרר, שתהני מהזמן שנשאר לך, שתזכרי למה רצית מלכתכילה להתגייס לצה"ל ולשכת בתפקיד משמעותי. שתהני מהמשך השירות".

אולי משהו איתי לא בסדר?

בזכות העובדה שאני לייבת להגיע לצבא אני לא נופלת, אני עדיין כאן ולא שוקעת לדיכאון במיטה. אבל אני כל כך שונאת לקום בבוקר לפעמים, פשוט לא מסוגלת, ולעמןד בזה גל בוקר מחדש זה לא קל, באמת חא קל