אהוובות שליי ! הנה הגיע לו הפרקקקקקקקקקקקקק !
תוודה רבה על התגובוות המדהימווותתתת שריגשוו אותי כל כך !
תקשיבו .. יש לי משהו חשוב להגיד ..
מי שיצא לה לראות את התגובות של השני פרקים הקודמים שהעלתי בטח תדע על מי אני מדברת .
באמת שאין לי בעיות שיעירו לי על צורת הכתיבה ועל שגיאות . אבל שיגידו לי שהסיפור שלי משעמם קיטצ'י ומטומטם זה מעליב ואני לא מוכנה שיכתבו לי דברים כאלה .
זה הסיפור שלי, את לא אוהבת את הסיפור אל תקראי אני לא מכריחה פה אף אחת לשבת ולקרוא את הסיפור.
זה בחירה אישית של כל אחת ואחת .
התגובה מאוד פגעה בי והעליבה אותי וגם כשעניתי לה במילים האלה " זה הסיפור שלי ואני אוהבת אותו כמו שהוא , כל אחד ודעתו (:
את לא אוהבת אל תקראי "
אחת הכותבות הגיבה לי : "את רצינית?
היא נתנתה לך תגובה בונה. תגידי פשוט תודה וזהו - את לא חייבת להיעזר במה שהיא אמרה.
או כמו שאמרת "את לא אוהבת, אל תיעזרי".
וחבל, כי תגובות בונות זה הדבר הכי חשוב, וככה בחיים לא תשתפרי." אז לא זאת לא הייתה תגובה בונה , אני יודעת לזהות תגובה בונה . אז סליחה על החפירה ואם יצא שהעלבתי מישהי אני מצטערת לא הייתה לי שום כוונה לכך (-:
אתן יודעות שאני אוהבת אתכן לא משנה מה .. ולמי שרשמה לי את : אם את לא אוהבת אל תקראי.. אני מקווה שתמצאי סיפורים שיעננו אותך ...
אווהבתתת המון ♥
פרק 9 - אמא אני מאוהבת בפושע.
הבוקר הגיע ואיתו מיליון הבדיקות שעשו לי בבית החולים.
ישבתי במיטה, מחכה שמוטי יביא לי את האוכל ששלחתי אותו לקנות לי.
חשבתי עליו,על אתמול...
אמא נכנסה לחדר והתיישבה על הכיסא השחור מעור שהונח לצד המיטה שלי.
"בוקר טוב אמא"
"בוקר טוב חיים שלי, איך ישנת?"
"מצויין"
"לא כאב לך שישנת כל כך טוב ?" היא חייכה אליי ולקחה מהשידה כמה עוגיות שאבא קנה לי אתמול.
"כאב"
"אז.. מה הסיבה לאושר?" היא נגסה בעוגייה ושאלה אותי אם אני רוצה,סירבתי ולקחתי נשימה עמוקה.
"אמא... אני מאוהבת בפושע" השיעולים של אמא נשמעו ברחבי החדר, הושטתי לה מהר כוס מים. היא שתתה את הכוס ונשמה עמוק.
"מה אמרת הילי?"
"שאני מאוהבת "
"בפושע" היא המשיכה אותי כאילו לא זכרתי את מה שאמרתי לפני שתי דקות.
"כן"
"הילי.. תספרי לי הכל ומיד !" הכעס והאכזבה ניכרו על פניה, אבל לא היה אכפת לי באותו רגע מכלום.
"אמא.. אני מאוהבת במוטי, אין כל כך מה לספר" כן, אני מאוהבת במוטי.. כאילו אני חושבת שאני מאוהבת בו.. אני רק יודעת שאני מרגישה אליו דברים שלא הרגשתי בעבר והנשיקה הזאת הוכיחה את הכל.
"מה זאת אומרת את מאוהבת במוטי? איך הגעת למצב שאת מאוהבת ברוצח?"
"אל תקראי לו ככה.. אמא אני ביליתי איתו כל דקה מהשבוע וקצת שלא הייתי.. הוא סיפר לי דברים, אנחנו עברנו דברים קשים ביחד. אז כן, אני מרגישה אליו דברים . אמא.. אני השתנתי בגללו, בזכותו ! אני כבר לא אותה הילי שמה שחשוב לה זה הכסף, אני הילי שונה, אחרת.הוא לימד אותי דברים, הוא לימד אותי דברים שבלעדיו בחיים לא הייתי יודעת, עשיתי דברים שלא הייתי עושה בחיים לולא הוא חטף אותי.אז כן, הוא חטף אותי. אז מה?"
"הילי את לא מבינה! ברגע שתביאי לו את הכסף הזה הוא ייברח ממך, הוא יילך בלי לראות אותך שוב כי כבר הבאת לו את כל מה שהוא היה צריך , כסף ! לא יותר מזה. הוא לא אוהב אותך באמת ואת יודעת את זה"
"זה לא נכון ! אני מכירה אותו לא את, אני יודעת שהוא אוהב אותי בדיוק כמו שאני אוהבת אותו. "
"מה זה כל הצעקות האלה ?" אבא שלי נכנס לחדר והסתכל עליי ועל אימי
"זה כלום" עניתי
"זה ממש לא כלום" אמא שלי ענתה לו " דוד הילדה שלך מאוהבת בפושע!"
"מה ? "
"מה ששמעת, הילי התאהבה במוטי"
"אבא... "
"הילי תקשיבי, וגם את תקשיבי, אם את רוצה להיות איתו תהיי אני לא יעמוד בדרך שלך, אבל רק שתדעי הילי, כשהוא ייפגע בך אני הראשון שיגיד אמרתי לך . "
המילים שלו ננעצו בי כמו סכין, זה אבא שלי איך הוא יכול להגיד לי דברים כאלה ?
"אין בעיה" אמרתי מנסה להסתיר את העובדה שהדמעות עומדות לי בגרון ומאיימות לצאת בכל רגע.
הם יצאו מהחדר משאירים אותי לבד, שתיתי מכוס המים שהונחה לידי ונשמתי נשימה עמוקה נותנת לעצמי להירגע.
"המשלוח הגיע" קולו של מוטי נשמע בחדר
"אוכל!" קראתי בשמחה מסתירה את העובדה שנפגעתי כל כך מאבא ואמא שלי, משני האנשים שאמורים להיות האנשים הכי חשובים בחיים שלי. אבל אני ממשיכה הלאה, כי אני יודעת שמוטי באמת אוהב אותי ולא מנצל אותי כמו שהם אומרים.
מוטי מזג לי את האוכל לצלחת והביא לי מזלג
"בתאבון" הוא אמר לי
"ולך לא הבאת?"
"לא אני לא רעב, תאכלי את צריכה להבריא"
"אני מרגישה בריאה"
"את רק מרגישה הילי.. את לא באמת בריאה, ירו בך לפני יומיים, את צריכה לנוח ולאכול המון"
"אבל אז אני יהיה שמנה "
"אני יאהב אותך גם אם תהיי פרה"
המילים של מוטי שימחו אותי כל כך. זה לא היה בפירוש 'אני אוהב אותך' אבל זה היה עקיף. זה היה אמיתי.
***
"יופי הילי, המצב שלך הולך ומשתפר, תמשיכי ככה ובקרוב מאוד תשוחררי לבית שלך"
יאנה הרופאה אמרה לי במבטא שבולט ויצאה מהחדר .
מיד אחריה נכנס מוטי "אז מה היא אמרה?"
"שמצבי הולך ומשתפר"
"יופי חיים שלי" הוא אמר ונשק לשפתיי, הנשיקה הייתה עדינה ומתוקה, רציתי עוד אך נאלצנו להפסיק כאשר המכשיר של אחד החולים התחיל לצפצף והרופאים נאלצו להיכנס כדי לבדוק אותו .
"מוטי.. מה איתם, עם האנשים שאתה חייב להם כסף?"
"אני לא יודע הילי.. הם בינתיים לא חיפשו אותי ולא אמרו לי דבר, לא שמעתי מהם עדיין ואני מקווה גם לא לשמוע"
"אבל אין לך עכשיו את הכסף לתת להם כשהם יופיעו"
"נכון"
"אני ייתן לך אותו"
"לא" מוטי אמר והסתכל עליי "ממש לא" הוא המשיך.
"מוטי, אני ייתן לך את הכסף הזה, זה כלום בשבילי"
"לא מעניין אותי אני לא אקח מחברה שלי כסף"
"אתה כן ואני לא שואלת אותך, מה אתה מעדיף שהם ירצחו אותך?"
"הם לא ירצחו אותי "
"הם כן אם לא תשלם להם, אתה הרי ראית מה הם עשו לי, לך הם יעשו יותר גרוע.מוטי בבקשה תיתן לי לעזור לך"
"הילי תודה אבל לא . אני לא נותן לך לשלם להם את הכסף הזה. בחיים לא. אני ייסתדר"
"איך בדיוק?"
"אני יעבוד"
"במה? אתה תצטרך לעבוד ב7 עבודות ביום כדי להשיג את הכסף הזה"
"אני יכול לגנוב"
"לא!"
"תירגעי"
"לא אני לא ארגע, אתה לא הולך לגנוב ואתה לא חוזר למה שהיית"
"הילי.. אני לא יכול"
"אתה כן יכול, אתה תשתנה!"
"אני לא יכול לבד.. תעזרי לי"
"אני יעזור לך מבטיחה" מוטי נראה לרגע כמו ילד קטן ופגיע, הוא התיישב לידי במיטה ושם עליי את ראשו, ליטפתי את שיערותיו השחורות והחלקות שכל כך אהבתי.
הוא לא רוצה לקחת ממני את הכסף. צדקתי. הוא לא רוצה אותי רק בגלל הכסף שלי. אני ידעתי שמוטי באמת אוהב אותי.
"תשבע לי"
"להישבע על מה?"
"תישבע לי שאתה לא חוזר למה שהיית , שכל עוד אני ואתה ביחד אתה מתנהג כמו בן אדם הגון, לא גונב, לא רוצח , לא חוטף לא כלום. תישבע לי "
"הילי"
"תישבע לי !"
"אני נשבע לך , אני נשבע לך שאני לא יחזור להיות האדם שהייתי, אני אשתנה בשבילך"
הנחתי את ראשי על הכרית, פנינו היו קרובים, מוטי קירב את פניו יותר עד ששפתותינו נגעו אחד בשניה.. הנשיקה הייתה מדהימה, עדינה כמו שאני אוהבת, הוא חיבק אותי ונישק אותי חלש על השפתיים.
אני מכורה אליו, לריח שלו, לעיניים שלו, לזיפים שהוא לא מוכן לגלח, לגוף השרירי שאני יודעת שייגן עליי בכל רגע.
עכשיו כבר הייתי בטוחה , אני אוהבת את מוטי. אוהבת אותו כמו שלא אהבתי בחיי.
כינוי:
רוני-סיפורים בהמשכים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
