הינה כמו שהבטחתי עוד פרק ליתר דיוק 2
~~~~~כעבור שנתיים~~~~~~~
היי אני כבר בת 19 ודילן בן 23 ואידן המתוק בן
שנתיים דילן ממשיך בעבודתו כמנהל בית החולים אני נישארת לגדל את דילן ועוד שנתיים
כאשר הסיים את הצבא בהתנדבות כי לא מקבלים אמהות התחיל ללמוד פסיכולגיה כרגע אני די
בבית נוסעת ב 9 מסיימת ב 1 ובזמן הזה דילן במעון יום דילן הציע לי שאידן היה בן
חודש נישואים שהחלטנו שנידחה בקצת היום אנחנו נשואים כבר שלושה חודשיים אלכס נמצא
אשם וניכנס לכלא לשלוש שניים ההורים עדין לא מדברים איתי אמא מדי פעם מתקשרת שאבא
בחו״ל אבא עדין מתעקש שאני צריכה למסור את אידן לאימוץ אבל כול זה לא מענין אותי
אני ודילן הקמנו משפחה משל עצמנו אידן קורא לדילן אבא ועדין כול פעם שהוא קורא לו
אבא דילן כמעט ובוכה אנחנו מנסים להיכנס להירון שני ואני מתכוונת לעשות לו הפתעה
״שלום אישתי ״ דילן ניכנס ונשק לראשי
״ שלום בעלי ״ הוא הרים את אידן
״
שלום קטן שלום יפה שלי ! ״
״ אבא בבית !״ אידן צעק הוא מתרגש כול פעם מחדש
וחיבק אותו חזק
״ מאמי תראה איזה חולצה קניתי לאידן ״
״ מאמי את יודעת שאני
לא מבין בבגדים ואני סומך עליך ״
״ נו תראה" אמרתי בכול בכיני
״ טוב נו ״ הושטתי לו את השקית הוא מרים את החולצה וקורא ׳ האח הכי טוב בעולם ׳
״ רגע אני לא מבין ...״ הוא מסתכל עלי ואני מתחילה לחייך
״ את ב...״
״ כן מאמי כן בהריון ״ הוא חיבק אותי חזק והרים אותי
״ אני כול כך מתרגש ״ דפיקה נשמע בדלת ניגשתי לפתוח איך שפתחתי מיד טרקתי את הדלת ונעלתי אותה במהירות ניגשתי לסוגר את התריסים והחלונות דילן עצר אותי אחרי שנייה שראה שאני בוכה ״ איז מה קרה דברי איתי מי זה היה ?״
״ אלכס הוא...הוא...״
״ הוא מה?״
״הוא כאן !״ צרחתי עליו
״את מתבלבלת דילן הסתכל בעינית ויצא מהדלת האחורית ואז שמעתי ממעבר לדלת
״מזל טוב לרגל החתונה !״ אלכס אמר בערמומיות
״ מה אתה רוצה ?״
״ לראות את הבן שלי ״
״ הוא לא שלך ״
״ אתה חיי בסרט !״
״ מה אתה עושה כאן ברחת מהכלא ?״
״ לא ... ניקו לי שליש על התנהגות טובה״
״ אתה מתנהג טוב ?״
״דילן אני מבין שאתה שונא אותי אבל באמת השתנתי עברתי סדנא לשליטה בעצבים ואני נוטל תרופות להרגעה ואני באמת מתנצל על מה שעשיתי לה ״
״ אני שמח שאתה מטפל בעצמך אבל זה יעזור לך רק להבא כי כאן זה כבר מאוחר מידי ״
״ דילן חכה רגע ... תן את זה לאיזי כתבתי את זה בכלא ואני רוצה שהיא תדע שאני מתנצל ״
״ אוקי... להתראות ״
״ ותגיד לה שאני גר 3 רחובות מכאן בבית הקודם שלי אם היא תסכים לתת לי לראות אותו ״
״ אלכס ? ״
״ מה?״
״ אני מבקש שתתרחק מאיזי ומאידן ״
״ הקטע הזה אני לא יודע אם אני יעמוד אני רוצה לראות את הבן שלי !״
״ ואם אני יתן לך לראות אותו פעם אחת את התרפה ? ״
״ כן ...״
״ אוקי מחר בבית הקפה בשעה 3 ותיזהר לעשות איזשהו משחק!״ ישבתי מאזינה לא מבינה מה דילן עושה לכול הרוחות הוא פתח את הדלת ואני ישר התנפלתי עליו ״ איך עשית את זה?!?!?! ״
הוא תפס חזק בידי ואמר ״ איזי תירגעי שנייה ! את שמעת אותו הוא לא היה מרפה ! אנחנו חייבים לתת לו את הפעם הזאת שאידן עוד קטן ולא יזכור אותו ״
התחלתי לבכות כי הבנתי שהוא צודק הוא חיבק אותי
״ומה אם הוא לא ירפה הוא התאהב בו וירצה אותו יותר !״
״ אנחנו חייבים לנסות להאמין שזה לא יקרה שהוא יראה אותו פעם אחת וויותר ככה או ככה או לא ירפה אנחנו חייבים ולנסות להאמין שזה יגמר בזה ״
״אוקי.... אבל אני הולכת מחר !״
״ את בטוחה שתעמדי בזה?״
״כן ״
״אוקי אני יהיה בחנייה בחוץ למקרה שתצטרכי אותי ...״
-בפגישה-
אלכס ניכנס חששתי דילן היה מכוסה בעגלה ואני כבר קססתי את כול הציפורנים הוא הסתכל עלי בשוק
״אני שמח לראות אותך הייתי בטוח שדילן יבוא ״
״ הייתי חייבת לסגור איתך את העיניין בפעם אחרונה ...״
״ אני מבין... עכשיו אפשר לראות אותו״
התכופפתי הססתי ראיתי את הציפיה על פניו התלבתי אם לחכות קצת ולתת לאידן להמשיך לישון כי כם ככה עוד 10 דקות הוא צריך רק לקום או להעיר אותו עכשיו אידן החליט בשבילי כשהתחיל לבכות
הורדתי את השמיכה והרמתי אותו אליי חיבקתי אותו אלכס הסתכל אלינו בשקיקה מטורפת ״את יודעת ... זה כול מה שאי פעם רציתי...״
״אל מה אתה מדבר ...״
״ כול מה שאי פעם רציתי זה אותך בתור אישתי מחזיקה את הילד שלי ... שלנו״
״מתוק...אבל לא!״ עקצתי אותו אין לי מושג למה... זה לא היה יפה מיצדי הוא גיחח קלות...
״אני... אני יכול להחזיק אותו?״ היססתי ולבסוף נתתי לו ... אם אני יגיד שלא פחדתי שפתאום הוא ידפוק ריצה ויברח אני ישקר
״הוא דומה לך בהכול״
״אני יודעת כולם אומרים את זה ״
״ אבל השפתיים זה השפתיים שלי ״
הצצתי בו וגיליתי שהוא צודק אבל אני לא רוצה שום קשר לכן ״אני לא רואה שום דמיון״
״חבל...״ אידן התחיל לבכות אז אלכס החזיר לי אותו
״אני שמח שנתת לי לראות אותו היה לי ממש כיף !״
״עכשיו אני מקווה שתפסיק להטריד אותנו ״
״אני יהיה כנה אני לא יודע עד כמה אני יכול אני באמת מתנצל אבל מהרגע שראיתי אותו בבית חולים אני התאהבתי בו אני יודע שהתנהגתי שגוי אני יודע שהייתי לא בסדר ואני באמת ובתמים מתנצל על זה מעומק ליבי אבל אם יש משהו שאני לא מתחרט עליו זה שאידן יצא מכול הסיפור הזה ואני די בטוח שגם את לא מתחרטת על זה אני ממש מבקש שתתני לי להיפגש איתו ואני מודיע לך מראש אם לא תתני לי אני ינקוט בהליכים משפטים ויש לי ראיות שהשתקמתי אני יתן לך קצת זמן לחשוב על זה ...״
הוא קם ללכת ותפסתי את ידו
״אתה לא תעז ! ״
״תנסי אותי ״ הוא משך את ידו חזרה ויצאה מבית הקפה רדפתי אחריו
״אלכס אתה לא יכול לעשות לי את זה !״
לפתע נישמעה חריקת מכונית חזקה ולפני שהספקתי לשים לב אלכס שכב בשלולית מלאת דם נתתי את אידן בידים של אחת המלצריות ורציתי אליו
״אלכס ! אלכס תענה לי! שמישהו יזעיק אמבולנס!״ אמבולנס הגיע כעבור כמה דקות הרגשתי כאילו זה נצח הכניסו אותו ונסעו לבית חולים נסעתי אחריהם באותו אבל לא לפני שהורדתי את אידן אצל מרי השכנה שלנו היא ממש אהבה אותו צעקתי לה שאני יסביר לה יותר מאוחר ונסעתי מהירות לבית חולים התקשרתי לדילן מהדרך וביקשתי שינסה להציל את חיו דילן הסכים ואמר שהוא בדיוק נכנס אז הוא צריך לנתק פחדתי הרגשתי אשמה לא רציתי שאלכס ימות רק בגללי אם הייתי אומרת עוד חצי משפט או לא מעקבת אותו הוא היה כרגע בחיים בלי שום סיכון השניות חלפו כך גם הדקות והשעות ישבתי בחוץ מחכה לתשובה שמישהו יגיד לי מה הולך הרגשתי שאני מתחרפנת הרגשתי כאילו עושים לי בכוונה ניסיתי להגיד לי שזה לא באשמתי ניסיתי לתרץ את זה אבל לא הצלחתי התפללתי אמרתי שאם הוא ינצל מזה אני יסלח לו על הכול ! אני יתן לו לראות את אידן כי החיים קצרים מידי כדי להתעסק בריבים והוא באמת אחרי הכול אבא שלו התעמקתי במחשבות וכול מחשבה רק הובילה למחשבה אחת : אלכס עומד למות וזה באשמתך! ניסיתי למחוק אותה מראשי ניסיתי להאמין שהוא ינצל ניסיתי בכול כוחי אך כחול שהזמן עבר כך גם האמונה שלי שיהיה בסדר אנשים נכנסו ויצאו מחדרי ניתוח רופאים מבשרי השורות טובות ורעות אך אף אחד לא היה בשבילי חיכתי כ8 שעות שחיכתי הדלת נפתחה בפעם המיליון הסתכלתי ודילן יצא ממנה הוא הוריד את כובע הניתוח פניו בישרו רעות סירבתי להאמין לזה לא יכולתי לקום אליו הוא ניגש אלי כרע ברך לעברי הסתכל לעיני ואמר
״אייז יפה שלי אני כול כך מצטער ניסינו הכול הדימום היה גדול מידי והפציעות מרובות לא היה מה לעשות אני מתנצל אהובתי אבל הוא מת״ הסתכלתי עליו לא יכולתי להגיב כול מה ששמעתי הוא
׳הוא מת׳ ׳הוא מת׳ ׳הוא מת׳ לא יכולתי לחשוב לא ידעתי מה לומר ״זה באשמתי״ פלטתי לפתע והדמעות זלגו מעיני דילן דחף אותי לתוך ידו איך הוא יכול לאהוב אותי אני כרגע סיפרתי לו שמישהו מת באשמתי ! ״את דחפת אותו לכביש?״ הוא שאל מסתכל לתוך עיני ״לא... אבל״
״שששש״ הוא קטע אותי ״אז את לא אשמה!״
״ אבל אני עיקבתי אותו במסעדה״
״זה לא קשור זה הנהג האידיוט הזה שלא עצר בעצור היה מעבר חציה והוא לא התיחס אליו אל תבכי״
חזרנו הביתה לקחנו את אידן וראיתי כמה אלכס טעה הוא לא דומה לו רק בשפתיים הוא דומה לו בכול כך הרבה דברים ... במראה כן לא באופי... הלויה נערכה למחרת דילן בא איתי גם לקחתי את אידן כי מגיע לאלכס שנכבד אותו בזה ואידן עדין צעיר הוא לא יזכור את זה...
שהוא יגדל אני יספר לו על אבא שלו ועל כמה טוב הוא היה נשמיט כמה דברים אבל אלכס גם היה אדם טוב היא לו בעיה של שליטה בעצבים אבל בזכות זה נוצר הדבר הכי נפלא בעולם שאני לא מתחרטת עליו לרגע ... אידן
-כעבור 8 וחצי חודשיים
טוב אחרי שדיברתי אם דילן הגעתי למסקנה שהוא צודק ואני אכן לא אשמה החלטתי לדחות קצת את עינין הסיפור על אלכס לאידן מכיון שהוא עוד צעיר ובמילא הוא לא יבן אני יחכה שהוא יהיה בן 5 משהו כזה ואז אני יתחיל לספר לו...
״דילן!! בוא מהר !! דילן!!״ הוא רץ ולפי איך שזה נישמע הוא החליק במדרגות
״איז מה קרה ?!?!?!״ הוא נבהל
״ירדו לי המים!״
״מה?? בואי מהר״ הוא תפס את ידי והתחיל לרוץ
״רגע דילן!״
״מה ? אין זמן לבזבז חייבים לרוץ לבית החולים ״
״חח תנשום רגע יא לחוץ מה עם אידן?״
״אהה נכון !״ הוא היה יותר לחוץ ממני
״אהההה ״ ציר תקף אותי
״תנשמי יפה שלי ! ״ הוא לקח את אידן מפינת המשחקים ורץ למרי השכנה שלנו
״תשמרי אליו איז יולדת !״ צעק ורץ בלי לשמוע מה היא אומרת
״בהצלחה ומזל טוב אל תשכחי לנשום מתוקה !״ מרי צעקה חזרה
״תודה רבה !״ צעקתי חזרה
״אהההההה״ עוד ציר תקף אותי נכנסו למכונית דילן נסע כמו מטורף
״אתה מוכן לזה ?״ שאלתי
״למה להיות אבא בפעם השנייה״
״כול עוד את איתי בסיפור אני תמיד מוכן אפילו בפעם האלפיים!״
״אני אוהבת אותך ויש לי מזל שיש לי אותך!״
״לי יש יותר מזל בזה שאת איתי!״
הגענו דילן התחיל לצרוח כמו משוגע האחות הגיעה עם כיסא גלגלים
״איז מותק מה נישמע ?״
״מצוין רחל תודה !״
״את מוכנה לזה בפעם השנייה?״
״אין מוכנה ממני !״ אהבתי את רחל היא תמיד הייתה חמודה אליי
״הוא לחוץ יותר ממך?״
״כן משהו כזה חחח ״
״בנים זה תמיד ככה ״
נכנסתי לחדר הלידה הפעם בלידה טבעית תודה לאל ! וכעבור 4 שעות נולדה לי ילדה מקסימה במשקל של 2.800 יפיפיה אמיתית רק מלהסתכל אליה פשוט התאהבתי בה הלידה עברה בשול הכול תקין אצלי ואצל התינוקת
נק׳ המבט של דילן
״איך אפשר להכיר מישהו כול כך מעט אבל כול כך לאהוב אותו ?״ שאלתי את איזי
״אני לא יודעת אבל זה ככה״ היא גיחחה
״היא יפיפיה אמיתית נצטרך להגן עליה מפני בנים שתגדל ״
״כן אהה ?״
״לכי לישון יפה שלי את בטח גמורה אני הולך לעשות משהו ואני כבר חוזר לילה טוב״ נשקתי לראשה ויצאתי אמרתי לרחל שתשים עין אם היא צריכה משהו
שניים שלא הייתי במקום הזה ... אני חושב משהו כמו 3 וחצי 4 שנים ... תקתקתי על הדלת הלב שלי פעם כמו מטורף דרק הדלת נפתחה ודרק ורון היו שם... הם לא הבינו מה אני עושה שם אפשר לראות את זה על פניהם
״דרק רון אני יודע שאתם בטח לא רוצים לראות אותי אבל אני חייב לדבר איתכם״
״ כנס״דרק אמר בהבעה אטומה והצביעה על הסלון
״ אני לא יודע עם אתם יודעים אבל איזי ילדה היום בפעם השנייה, זאת בת יפיפיה״ שלפתי את הפלאפון והראתי להם תמונה של הבת שלי שעדין אין לה שם ושל איז ״ איזי צריכה אותכם היא מתגעגעת אליכם ולא מפסיקה לדבר איתכם אנחנו ממש משפחה קטנה והיא הייתה רוצה שתיקחו חלק בזה היא לא שלטה בזה שהיא נכנסה להריון אבל איך היא יכלה להרוג את היצור חסר הישע הזה את הבן שלה וברגע שהיא ראתה אותו היא התאהבה בו זה בטח קרא גם לכם שאיזי נולדה אני יודע שזה קרא לי עם אידן ככה קראנו לו והיום זה קרה לי בפעם השנייה הייתי שמח אם תבואו להשלים איתה אני בטוח שהיא תשמח היא בבית החולים שלי בחדר 306 במחלקת יולדות החלטה בידכם ״
- חזרה לנק׳ המבט של איזי
דילן העיר אותי ״איזי? איזי קומי״
״מה קרה ?״ שאלתי
״יש לי הפתעה בשבילך !״ הוא זז מדרכו ובדלת הוא עמד מחזיק את ביתי החדשה ביד האחת ובידו השנייה את אידן
״אבא??״
הסוף
ניתרא בסיפור הבא....
ואם מישהי מעונינת לעזור לי בעיצוב אני ישמח ויוקיר לה תודה היא יכולה לפנות אלי במייל
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: