הזכיינויות
שמפלגת האבודה מחלקת היא גאונות לשמה.
בהתחלה
הייתי בטוח שהתישקורת מריצה את יאיר אך
ורק בשל התחייבותו מראש,
ככל הנראה
בכתב:
בתמורה
לסיכוי ממשי
לעבור את %
החסימה
הוא חייב להיות חבר בקואליציה עם האבודה
או
להיות באופוזיציה עם האבודה
(פירסומו
בתישקורת בתמורה לשת"פ).
רק
היום,
שבת
13/10/2012,
סוף
סוף קלטתי שמפלגת האבודה למעשה מפצלת את
כוחה התיאורטי באופנים שונים:
1.
נניח
ובכנסת ה19
האבודה
תקבל 20
מנדטים.
2.
נגיד
שיאיר יקבל 5.
נגיד,
כי
כמו בגימלאים גם כאן צריך להרגיל את הדבקים
במסורת למציאות חדשה.
3.
25 מנדטים
זה לא מספיק לחשיפת התוכנית הסודית,
ולכן
נכון להרגע יאיר ממשיך להיות נאמן למס'
1 באבודה,
כמעט
כפי שאולמרט היה נאמן לשרון.
4.
נגיד
שבבחירות הבאות (כנסת
20)
האבודה
מקבלת 25
מנדטים.
5.
נגיד
שיאיר שוב עובר את אחוז החסימה ומקבל 6
מנדטים.
הוא
על"ק
קטנה.
6.
נגיד
שבמהלך כהונת הכנסת ה20
עוד
6
אנשי
תישקורת,
פרצופים
מוכרים מאוד
בקולם ו\או
מראם,
פורשים
מ'להגיד-לעם-מה-לחשוב-כדי-שמשלם-משכורתם-יקבל-עכשיו-עוד-כוח-מהשילטון-המרכזי'
– הם
מצטרפים להסכם שיאיר עשה:
בתמורה
לסיכוי ממשי לעבור את %
החסימה;
עליהם
להזדנב אחרי האבודה ויהי מה
והתישקורת תקבל הוראה לה(ע)ריץ אותם – לתת
לעם את ההרגשה שהם כבר בשילטון.
7.
נגיד
שבתסריט הוורוד ביותר האפשרי כל השישה
עוברים את אחוז החסימה *וגם*
מקבלים
5
מנדטים
כ"א.
8.
עכשיו
בואו נעשה חשבון לכנסת ה21:
האבודה
25
מנדטים,
יאיר
6,
כל
אחד מששת החדשים 5
מנדטים:
25+6+6X5 = שישים
ואחד מנדטים!!
סמויים
לאבודה.
בשניה
שוועדת הבחירות המרכזית חותמת על התוצאות
הסופיות וללא קשר להרכבת הממשלה - האבודה
מתאחדת עם זנבותיה ומגשימה את החלום של
כל דיקטטור:
בשלב
הראשון משמרת את כוחה בחוק עד כדי בעת',
ובשלב
השני הופכת את מס'
1 שלה
לדיקטטור!
(אולי
כך בעלי המפלגה יצליחו לשכנע את פרסקי
לחזור?)
וואו!
אני
חייב להחמיא למי שחשב על התוכנית:
כל
הכבוד לך!
אפילו
אריאל שרון הדיקטטור שהיתפגר;
לא
היה *כזה*
שיאן
כל החוכמות.
והכל
התחיל עם נועם שליט:
אם
אפשר לשכנע יחיד לקבל את רצונו בתמורה
להצטרפות לכוח (סיוע
כבד בהחזרת בנו בתמורה להתמודדות על מקום
ברשימה),
אז
אפשר לשכנע ראש מפלגה חדשה להגדיל את כוחה
של הוותיקה בתמורה לסיכוי ממשי לעבור את
%
החסימה:
אם
בעקיפין (הזדנבות)
ואם
במישרין (התאחדות
רישמית המייתרת אופוזיציה).
נ.ב
עמיר פרץ ויוסי ביילין נודו ממפלגותיהם, פתחו חדשה וברגע שהתחילו לצבור קצת מנדטים: התאחדו עם המפלגה שנידתה אותם בתמורה לעמידה בראשה. הם קיבלו מנדטים ע"ס היותם מותג.
כששרון היה רה"מ לראשונה, מפלגת שני המנדטים של עמיר פרץ הצליחה להוות גורם משמעותי שבילבל את שרון עם עובדות: עמיר קיבל על זה לא-מעט צומי. בבחירות הבאות שרון למד לקח ואחד ממהלכיו הראשונים היה לבלוע מפלגה קטנה, אם אני לא טועה זו של שרנסקי.
אני משוכנע שהגאונים מהאבודה פשוט עשו 1+1, כאשר המקרה של שליט היווה זרז משמעותי. בכל אופן לא נראה לי שאני הייתי חושב על "הזכיינות" בעצמי.
עוד נ.ב
אתמול, 18/10/2012, הגעתי למסקנה שעובדיה הכניס את דרעי קודם כדי שלא יקח לו מנדטים: אריה דרעי הוא מותג חזק כ"כ, שלו היה מתמודד ברשימה משלו בוודאות היה גדל ע"ח ש"ס.
נ.ב שלישי
17/1/2013: כשכתבתי את הרשומה הזאת שכחתי *לחלוטין* מ"הסכם עודפים". בקצרה ולפי הבנתי: במקרים מסויימים אם מפלגה קיבלה 'יותר מידיי' קולות, אז הקול הכשר שלך ייחשב *בפועל* עבור מפלגה אחרת, עימה המפלגה לה הצבעתה חתמה על הסכם עודפים.
לפני יומיומיים קראתי מודעה רישמית באחד מעיתוני התישקורת: " יש"ע תיד " חתמה על הסכם עודפים עם האבודה. אם מישהוא חיפש הוכחה בכתב לצידקתי הרי שבזאת קיבל אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
