חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

"אם אי פעם העם ירשה לבנקים פרטיים לשלוט על המטבע שלו, קודם ע"י הורדת ערכו, ואז ע"י העלאת ערכו: הבנקים והחברות הגדולות שיצמחו סביבם ינשלו את העם מכל נכסיו, עד אשר ילדיו יתעוררו הומלסים על האדמה שאבותיהם כבשו...

הסדר הכוח צריך להילקח מהבנקים ולהחזירו אל העם, שהוא בעל הנכסים.”

http://www.youtube.com/watch?v=mII9NZ8MMVM&feature=youtu.be&t=17m19s

חבל שאפשר להתמרד רק נגד חזירים קפיטליסטים, ולא גם נגד חולי שליטה היסטריים; שרוצחים את הסימן הראשון לתחרות כלשהי / גילוי שיטותיהם.

חבל שהעם לוקה בהפרעת חוסר אישיות: הרוב קובע אך ורק מעצם היותו רוב - מספיק לשכנע חסר אישיות אחד והזהים לו כבר ינשמו לכבוד המפעיל אותו.

מקור:

If the American people ever allow private banks to control the issue of their currency, first by inflation, then by deflation, the banks and corporations that will grow up around them will deprive the people of all property until; their children wake up homeless on the continent their fathers conquered. The issueing power should be taken from the banks and restored to the people, to whom it properly belongs.

תומס ג'פרסון, מיסטר פרזידנט השלישי.

מה הבנקים חושבים: 'אנחנו כאילו נותנים להם כסף, אבל באמת לוקחים מהם את הביטחונות'.

מה האנשים חושבים: 'אני לא מסוגל להתמודד עם שפע – אני רוצה רק שיגידו לי מה לעשות'.

מה החכמים היחידים בדורם חושבים: 'אנשים רוצים לשפר את חייהם'.

-*/-*/-*/-*/-*

כפי שנוסח ע"י נדב:

בשל העובדה "אנו מקבלים את המציאות אליה אנו נולדים"; התלמידים לא מסוגלים להפנים שציון שלא עובדים בו הינו חסר משמעות לחלוטין goldy10 - שטיפת המוח גורמת להם להתייחס ל'בגרויות' כאל 'רישיון לחיים'.

אמרו להם: 'לשרת את המדינה זה חשוב', אך אפילו הוריהם לא יכלו לדעת שהשירות הציבורי קַשר קֵשר נגד המיגזר הפרטי – שמה שמשנה זה למי יש חיצוניות נוצצת יותר, לא למי יש תוכן עמוק יותר.

רק כשהם תיכננו לחזור ל 'לשבת ולכתוב מול מי שעומדת ומדברת', הם הבינו ש"יסודי/חט"ב/תיכון" זה סעיף בטופס – מה שבאמת משנה לאונ' זו הוכחת התמחות בעיוני כאילו מעולם לא נכחו במע' החינוך הממלכתית, והכל בשביל "תואר" שמשיג 'עבודה'.

הרי גם *אם* יהיה להם את המזל לעבוד במה שלמדו – שאשכרה משנה מה הציון שיקבלו בו: זה בהכרח יהיה במרכז + כל דבר עולה יותר מידיי.

תנחומיי: הוריהם והתישקורת הפכו אותם להומלסים.

מטרד החינוך פוטר מחשיבה: צריך רק זיכרון - איכסון ושליפה.

 ללא צורך בניתוח ושיקול דעת ("זה יהיה במבחן?" לא נחשב).

קרדיט:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=99902&blogcode=12721946

שימו לב שדגש על איכסון/שליפה הוא בדיוק ההפך מפיתוח הדימיון: שאילת שאלות/התנגדות לסמכות. התיכנות הוא שיגרה במקום המצאת חדש. כך בדיוק יוצרים מועסקים צייתנים שחוץ מלהצביע ביבי לא מבינים מחייהם ("סוללה למכונות").

בשביל מה "שיהיה משהו ביד", אם באותה מידה בדיוק זה יכול להיות זין?
אם יכולתם להצליח להוכיח *מראש* שאין שום קשר בין העבודה שבחוץ למה שאתם מתמחים בעיוני בשבילו, אזי בשביל מה ללמוד מלכתחילה?! <בואו כולנו נעבוד ב'להצביע ביבי' וזהו>

שתי הספרות המזדיינות מאז כיתה אל"ף הן באמת חסרות כל ערך: כל עוד אתם יודעים שאתם יודעים את הנושא זה בהחלט מספיק – כל עוד אתם לא עובדים במה שלמדתם זה לא משנה כמה קיבלתם goldy10.

למורות זה משנה, כי הן עובדות בללמד את זה.

לאוניב' זה משנה, כי הן עובדות בלמכור את הקורסים.

ההפתעה הגדולה: גם אם אתם עובדים במה שלמדתם אתם קודם שכירים; ואם הבוס רוצה שילקקו לו כאשר 'להרוויח' זו תופעת לוואי: אז אפילו ציון רלוונטי + התמחות לא יעזרו לכם.

היציאה מהמטריקס: ללמוד בבי"ס פרטי איך להיות עצמאי.