הפוליטיקאים שלהם מסדרים את המחיר גבוה מידיי בכוונה כדי שלא יהיה שום סיכוי שכושר השתכרותם ידביק את המחיר = ובכך רצונם מושג: לעולם לא להפסיק לעבוד כדי לעולם לא להשתעמם. הבעיה היא שהם מכריחים את *כולם* לנהוג כמוהם בשל היותם החוליה החלשה ביותר, וגם מהווים את הרוב בסך 60% מהעם.
עידכון 07/04/2015 מס-ערך-מוסף הוא עונש קולקטיבי. העניים למעשה אומרים "נגיד שיש עוד מוצרים / שירותים שאין לנו מושג שהם קיימים? אנחנו רוצים שאחרים יהיו חייבים 'לעשות' כמונו".
למעט אוכל; כשהסכום הסופי לתשלום הוא שתי ספרות: העניים לא יודעים שזה קיים (שם מתחם / חיבור לאינטרנט / ספר).
כשהסכום הסופי לתשלום הוא שלוש ספרות: העניים שמעו על זה אבל לא מכירים את הפרטים (תעודת אבטחה / כרטיס מסך).
כשהסכום הסופי לתשלום הוא ארבע ספרות: העניים רואים את זה בקביעות אצל אחרים ו\או לפעמים עובדים עם זה בעצמם; אבל אין להם פרטי משלהם (סלולארי / מחשב / טלוויזיה* יוצאת דופן כי חד-כיוונית).
כשהסכום הסופי לתשלום הוא חמש ספרות: העניים עברו הכשרה כדי להשתמש בזה באופן יומיומי, ויתכן שלחבריהם הקרובים יש כזה פרטי (כלי רכב *כלשהו*).
במקרה של שש ספרות: העניים הם הבעלים של זה 
.
כשהמחיר 7 ספרות; מדובר ברכישת דירה מאת המשתכר חמש ספרות - בדיוק כפי שהמרוויחים ארבע ספרות לחודש קונים דירה במאות-אלפים.
אם המכריחים-את-עצמם-לעשות הם הרוב; אזי הממשלה שהם בוחרים גובה תשלום קבוע על *עצם* הבעלות:
עניים נוהגים באופן קבוע ברכב: הממשלה שבחרו גובה 'אגרת רכב'.
לרוב העניים יש טלוויזיה: עד המחצית הראשונה של 2013 הממשלה שבחרו גבתה אגרה על *עצם הבעלות* על המכשיר.
לעניים קורת גג קבועה: לכן כולנו נגררים לשלם שכירות לשילטון המקומי על הבית שבבעלותנו (ארנונה).
כל העניים צורכים מים וחשמל = כולנו מקבלים חשבון חודשי קבוע על *עצם החיבור*, כאשר 'שימוש בפועל' זו תוספת.
למזלנו; לעניים אין ממירים סולאריים ו\או מעבי מים.
שימו לב שתמיד "גביית אגרה על עצם הבעלות" = "עבור אספקת שירותים ציבוריים": העניים לא מסוגלים לספק זאת לעצמם, אז הם בוחרים בשילטון מרכזי כדי שיחשוב במקומם ('הפניית כל בעיה לחקיקה').
מכיוון שלעניים אין סלולארי: אין אגרת רדיו-נייד.
מכיוון שלעניים אין מחשב: לא משלמים אגרת מחשב.
מכיוון שלעניים אין טלפונים-ניידים: לא משלמים אגרה כפולה בגין שני הסעיפים לעיל.
(זכורה לי במעומעם 'אגרת טלפון' - נראה שתיקשורת דו-כיוונית קבועה אינה הצד החזק של העניים)
אתם יודעים מה? בואו נשאל על הברור מאליו: יש לכם ספרים בבית? עיתונים? יופי. אתם משלמים עליהם אגרה?
האם אתם משלמים לממשלה על עצם הבעלות על תמליל כתוב, מודפס, שנמכר באופן מסחרי? ולרבות עבור 'אספקת שירותים ציבוריים' על דפוס? האם אתם משלמים לרשות השידור על עצם החזקת *חוברת ההפעלה* של הטלוויזיה?
אם לא: מבחינתי זה מוכיח חד-משמעי שהעניים אינם קוראים, גם לא את חוברת ההפעלה של הטלוויזיה. הוכחה: מחיר הכתוב/מודפס הוא (כמעט) תמיד שתי ספרות.
יש לכם ריהוט בבית / כלי בישול / חומרי ניקוי / בגדים? נכון אין עליהם אגרה?
מבחינת העניים: אם לא רואים את זה סימן שזה לא קיים, לכן לא דוגלים בניקוי חיידקים.
אם אין אוכל, לא צריך כלי בישול (לא צריך לחשוב בשביל להיות רעב).
מכיוון שרכושם דל מאוד; ריהוטם ובגדיהם מועטים.
אני חושב שאין "אגרת גינה"; כי מסה קריטית של עניים גרה בקומות וכל צימחיה ברחוב היא בחסות העיריה. . .
הוכחה: למעט ריהוט; מחירו של הלעיל הוא כמעט תמיד שתי ספרות.
ת'אמת? מעניין כיצד יתכן שאם ל98% מהאוכלוסיה יש מקרר; הממשלה עוד לא גובה אגרת מקרר.
מכירים את אלה שהולכים למסעדה יקרה ומתעקשים להשאיר טיפ *בכל מקרה*? איזה מזל שאינם מאסה קריטית.
*עניים בעלי טלוויזיה מקפידים על מסך גדול, כי העיקר אצלם הוא חוש הראיה. העובדה שהתווסף תנאי 'ממיר דיגיטאלי'; מוכיחה שאנו נמצאים כעת בתיקו.
*אם לא היו עניים; לא הייתה ממשלה שגוזלת מההכנסה תחת הסעיף 'מיסים'; וכך יכלו להיות סכומים לתשלום בסך סיפרה אחת - אני משוכנע שכל הסכומים לתשלום הם לפחות שתי ספרות; *קודם* כדי לכסות על הגזל מצד ממשלת העניים (מיסים).
עידכון 30/10/2013: "שליחת מיכתב" עדיין עולה רק סיפרה אחת בסך 2 ש"ח בלבד מחיר סופי ל"רגיל" בתוך ישראל!!! מכאן נובע ש "חוסר מסוגלות לתיקשורת דו-כיוונית" הוא מאפיין עניים. כמו"כ יתכן מאוד שאין מיסוי על בולים!!
*נכון להיום, על-אף כל המיסים, ליטר דלק עולה סיפרה אחת בלבד. הקץ': אין נהג שקונה בדיוק ליטר אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
