חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

הפנים האמיתיות של השוק האפור: דו"ח צפיה
http://panim.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1026137

אין לי קשר להלוואות בשום צורה או סוג. בגילגולו הקודם של הבלוג ניסיתי לעזור לאנשים להבין מה זה בכלל הוצאות, מאיפה מגיע כסף, ואיך לאלף עזאזלים קובעים סידרי עדיפויות בחיים.
בהנחה שאמנון רוצה להיות שוטר לוי, עשה עוד דברים חוץ מלמכור סיפור מרגש:
1. עצם העובדה שאתה לא מסוגל להבין איך חוב נוצר *במקרה הפרטי שלך*; מוכיחה חד-משמעית שאין שום סיכוי שתצליח להחזיר אותו. המקרה גרוע מאוד כשאתה חושב שמי שמלווה את הכסף למעשה תורם לך אותו: אתה פשוט מתבכיין לו "אין לי", ובאותו הרגע 'ברור מאליו' שהוא יוותר לך, או שאתה תלך לבכות בטלוויזיה ש'לקחת הלוואה' ו'להחזיר אותה' זה לא בדיוק אותה מילה, אז מה הקשר עכשיו 'גובים'?

תן לי לנחש: הגובה אשם לך שהוא יודע לפעול במקום קודם כל להזדרז להתרגל לבעיה - המלווה אשם לך שבמקום לרצות להשאר במצב השרדות; הוא רוצה דווקא לחיות.

2. גם אם אין ריבית (הלוואה למטרות חברתיות), אתה עדיין חייב להחזיר את הסכום. אם המלווה החברתי שלא מוסיף ריבית יצליח להוכיח שאתה ממשיך לקחת הלוואות, ("מתנות" מבחינתך), ולכל הלווים אחריו אתה ממשיך להתבכיין "אני לא רוצה להחזיר אז תוותרו לי": אתה תראה לאיזה פסיכופת הוא מסוגל לההפך (רוץ להזמין תור בטלוויזיה).

3. שלושה חודשים זה משמעותי, ו150K זה כבר מחיר של בית.
הבנתי את הקטע שלך: אתה פשוט לא רוצה להחזיר אז שיפסיקו להגיע אלייך. לא משנה גובה הסכום או כמה זמן עבר.
אתה קיבלתה מתנה, ואם יציקו לך אתה תלך לבכות אצל מי שקונה את מה שאומרים לה לקנות.

4. רוצים פיתרון? להכניס פירסומות לתוך הסרטים: במקום "למכור כרטיסים / עותקים", שידוע שכבר לא תקף היום: נותנים לבעלי החסויות לשאת בהוצאות ולספק את הרווחים, ללא כל קשר לשיעורי הצפיה המדוייקים.
4א. איך אתה מצליח להוכיח כמה בדיוק אתה באמת צריך? מה, באמת כולם אשמים לך שאתה לא מסוגל להבין מה קשור בין לקחת 1K לבין להחזיר 100K, כי זה לא בדיוק אותו סכום? (וזה לא האחוזים; זאת עצם העובדה שצריך להחזיר (יותר ממה שלקחתה). אף-אחד לא אשם לך שאתה אפילו לא מחזיר את הקרן).
4ב. כל מי שצריך "הלוואה לתיפעול שוטף" שיעשה *לעצמו* טובה ויחזור להיות שכיר - כל מי שסידר לעצמו מקום עבודה ולא מבין מה הקשר "הוצאות" (הוא רק רוצה "לעשות"): שיעשה לעצמו טובה ושאחרים יקבעו לו את סדר יומו.

5. מה זה "שיהיה"?! מוותרים לו שמונה חודשים!! שמונה חודשים! אפילו הבנקים לא *כאלה* נדיבים; אצלם זה מייד הוצאה לפועל.


(תרשו לי לדלג על הקונספירציה הטוענת שהבנקים קשורים להזמנת הכתבה, כדי שנבין את הרמז ללוות רק מהם. הרי כשאתם צריכים לבחור בין הפח לפחת: עדיף לכם שבריונים ישלחו אתכם לבית חולים אבל עדיין יהיה לכם בית ועסק, או שהבנק יעשה אתכם הומלסים שאפילו לא יכולים לישון במשאית שלהם?

נ.ב:

אמנון באמת: לראיין עבריין *אחרי* שהעו"ד שלו תידרך אותו? קשה לי לקחת אותך ברצינות).