חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע

דו"ח צפיה
http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1062216

1. התישקורת היא קודם כל עסק, מטרתו של העסק היא להרוויח, הרווח מושג באמצעות לעצבן. במקרה שלהלן 'ביטוח' זה סעיף בטופס. אני משוכנע לחלוטין שה-סיבה ה-עיקרית שניתן מידע חלקי בילבד בכל מקרה מוצג; הינו קודם כל בשביל שמטומטמת המיקוד המרוגשת תיקנה את המיתפרסם בהפסקת הפירסומות.

2. המטרה של חברה מסחרית היא קודם להרוויח כסף. "ביטוח" זה סעיף בטופס, ו'עובדים / לקוחות' הם אבן קטנה בנעל (בטח שזה פשוט לא יעבוד, אבל לעצבן קודם כדי למכור פירסומות: זה מצחיק).

3. נכה על כיסא גלגלים ממונע: אני משוכנע שה1K ש"ח המשולמים מהקיצבה הינם באופן זמני עד לכיסוי שכר-הטירחה, ולא לכל החיים (כפי שהתישקורת ניסתה לתת את ההרגשה ש).

4. יתכן מאוד שהבעל לא רצה שאישתו תגבה את הביטוח, מסיבות שונות השמורות עימו; כך שיתכן שהעו"ד של חברת הביטוח פעלה בהתאם להוראות בעל הפוליסה.
הקריינות היא מזווית האלמנה: 'אני רוצה את הכסף אז ברור מאליו שמגיע לי רק כי אני רוצה'.

5. המבטח משלם *בתנאי* מסויים. המבוטח יקבל את המגיע לו *בתנאים הכתובים והחתומים*.
עצם הלשלם את התשלום *עצמו*, לרבות בקביעות: לא מחייב את המבטח, גם אם הזמנתה תור להיתבכיינות בטמבלוויזיה.

6. מצד אחד התישקורת נותנת את ההרגשה ש תנאי חברות הביטוח הם דברי יהווה חיים, ומצד שני מספרת שוב ושוב שהעו"דים משיגים הישגים עבור לקוחותיהם. אולי תחליטו?

7. 21:58 עד 22:10 : - כך רוב עם ישראל קונה ביטוח:
א. הולך לסוכן שמוכר ביטוחים מטעם החברה.
ב. חותם על הנוסח הראשון שמגישים לו.
ג. רק בעת התביעה מתברר שמצד אחד בעל הפוליסה באמת חייב לשלם, אבל בפועל המבטחת רק נותנת את ההרגשה ש היא תשלם לו.
ד. החכמים קוראים את הנוסח בבית, אבל מכיוון שהם חסרי השכלה בנושא הם לא יודעים מה לבדוק; וכך חותמים על הנוסח הסטנדרטי שחברת הביטוח רוצה למכור בכל מיקרה (ואלה עוד נחשבים החכמים).

כך מבטחים נכון:
ה. פונים ליועץ ביטוחים עצמאי, רצוי כזה שיכול לספק גם ייעוץ משפטי: מסביר מה לדרוש שיכוסה, ורצוי שגם מסוגל לנסח את הסעיף המדוייק בעצמו.
ו. *משלמים לו* שיכתוב חו"ד.
ז. עם הידע שהקנה לכם פונים לסוכן של חברת הביטוח, וכך מקבלים תנאים טובים יותר; כי הסוכן מבין שהוא לא יכול למכור לכם ת'סטנדרט.
ח. *לא* חותמים במקום על הנוסח המתוקן. במקום זה לוקחים את כל הטפסים החדשים שהסוכן נתן לכם; ומגישים אותם לעו"ד מטעמכם המתמחה בביטוח: שיחווה חוות דעת בכתב.  
ט. לוקחים את חוות הדעת שלו בכתב, קוראים אותה, ודורשים מהסוכן טופס חדש המכיל את כל התיקונים במלואם. *אסור* לקבל תיקונים בכתב יד על הטופס, לרבות כשהסוכן מעפעף אין צורך, לא צריך, ו- זה פשוט לא יעבוד.

זה לא כאב ראש /מסובך/ארוך/יקר/להיתעסק/כבד כי אתם שוכרים מקצוען שיקרא את הטפסים במקומכם - אתם רק משלמים לו.
דרך קצרה יותר: אתה בוחר סוכן > בוחר עו"ד מומחה בביטוח > העו"ד מייצג אותך מול הסוכן שבחרת. התשלום לו יחסוך ממך את ההפסד הריגשי אח"כ.
עורך דין מטעמך יכול לנהל מ"ומ *על כל סעיף וגם על כל מילה בכל סעיף* ובכך להשיג לך תנאים טובים יותר מהסטנדרט.


8. 22:21 עד 22:27 זה פשוט שקר מושתן ומיזדיין - ראי פיתרון לעיל (יאללה לאיים עליי בSLAAP).

9. בועז נחמד: ליחיד אין כוח מול מקצוען - עליכם לשכור אחד מטעמכם ולא לפעול לבד. חברת הביטוח משתמשת בייעוץ מיקצועי, וגם עליכם להישתמש בייעוץ מיקצועי. אם אתם צודקים וגם תזכו במשפט: השופט יכול להטיל על המפסידה לשלם לכם את הוצאות המשפט, כולן או חלקן.
9א. הצגתו של בועז נחמד באופן שלילי עושה עימו עוול. אני יודע, מנוכחות אישית שלי בהרצאותיו, ולרבות לאחר ביקור באתרו המעודכן והתכתבות עימו במייל: שהוא מצדיק את שם משפחתו וגם הינו מומחה של ממש *במיגוון גדול* של שיטות שיכנוע.

10. 28:20 עד 28:30 וזה כל הסיפור. כולו. אם אנשים היו מסכימים להיפרד מארבע ספרות עבור ייעוץ מיקצועי *לפני* החתימה, בשביל לחסוך את ההפסד הריגשי אח"כ: כתבות מעין אלה לא היו קיימות.



11. 29:32 עד 30:03 וזה בדיוק מושלם מה שנקרא "לתת את ההרגשה ש". מצד אחד אתה באמת חייב לשלם, אך מצד שני אתה באמת תורם את הכסף לחברה המסחרית, שבמקרה הזה כותבת "ביטוח" בטופס (אם הפוליסה בכלל לא עוסקת בנושא זה - מדוע להכניס פיסקה מבלבלת זו מלכתחילה?!).
אם הפרוטה מצויה בכיסך תוכל לשכור אפילו את בועז נחמד (בבקשה אל תאמינו לתישקורת: מנוכחותי בהרצאותיו ראיתי שהוא לא נושך ולא יורק חומצה).

12. העיקרון הכללי שלי שניסחתי לעצמי הוא התנאי הבא: "אם לאחר שקראתי את כל המסמך אני חושב שהוא בסדר; *אוטומטית* אני מעביר אותו לעו"ד מטעמי שיחווה את דעתו בכתב".
העו"ד יודע *איך* לקרוא את התנאים: הכשרתו והשכלתו וניסיונו מאפשרים לו לדעת מה יכול להיות מקויים בפועל, מה נדיר, מה 'לא קיים', מה (לא) קשור לנושא וכך הלאה.

13. אין 'בעיה של פיקוח' אלא שיקול דעת מצד השר הממונה: "האם אני רוצה להיבחר מחדש?".