ראיתי וקראתי את שלטי השחור-לבן שמציגים העובדים הפשוטים, החוששים לעתיד פרנסת משפחתם, בעת שידור המונדיאל.
תשובתי:
אני מקנא בכם.
גם אני רוצה.
גם לי בא שמכר יסדר לי לקבל שכר + הטבות אינסופיות מעצם קיומי, אך ורק למען המטרה היחידה: הבטחת היבחרות הממנה מחדש.
גם לי בא להיות חלק ממועדון המקובלים הלאומי - שרק בגלל שהורי הם 'עובדי מדינה' אז גם לי מובטחת פרנסה מעצם קיומי: תנאי הקבלה היחיד אליה הינו "הממנה מכיר אותי באופן אישי" (תמיד אפשר ללמוד כל תפקיד תוך-כדי).
גם אני רוצה לעשות רק את מה שהממנה אותי אומר לי, ללא כל קשר אם הוא גם הבוס הישיר.
גם אני רוצה לקבל תשובה אמיתית בכלל ושימושית בפרט; לרבות "מכתבך הועבר לעיון השר".
גם אני רוצה להיות חבר באירגון בו רק מקבלים בכלל וללא שום קשר לתוצאות בפרט: להיות אחראי אך ורק על עצם קבלת "עוד לעצמי"
או ש
אני משבית את המדינה: כמו הנמלים, כמו הצבא המיזדיין, כמו נת"בג, כמו נתיבי ישראל, הרקבת וממ"י.
גם אני רוצה להיות מעל הזרג המקצועי; שקיים אך ורק כדי לספוג בשמו את כל הטעויות שלי.
גם לי בא לא לדעת בשביל מה צריך 'מודעת דרושים' / 'מסמך קו"ח' / 'מבחני קבלה' / 'פניות הציבור' / 'פנה למשטרע', ולא להכיר את 'הפחד שיפטרו אותי'.
16-5-2015: גם אני רוצה לעשות רק את מה שממנה אותי אומר לי לעשות, *ללא כל קשר* אם גם הבוס הישיר.
->אם אתם לא אחראיים על להתייחס לרשומתי זו כי אתם לא מכירים אותי באופן אישי; אז מגיע לכם להישרף.
נ.ב: אם לא תסתמו ת'פה של הפרשן: אני אישית זורק אתכם הבייתה (לטענה "הוא חייב עבודה או שמי שמינה אותו לא יוכל להיבחר מחדש", תשובתי: "עכשיו אני מגיע עם להביור").
נ.ב2: באמת *צריך* באופן מעשי ויומיומי את כל ה2000, או שרובם רק מאוננים בין יום בחירות אחד למישנהו?
*** לכל שאר אזרחי המדינה: לא באמת מפטרים אותם - הם עוברים למקום אחר תחת אותו מעסיק, אבל ללא התנאים המושלמים שהצליחו להבטיח לעצמם לאחר ארבעים ושש שנות הישתרשרות, ועל כך כל 'מאבקם'.
בשפת מועדון המקובלים הלאומי: "פגיעה אנושה בתנאי העסקה מושלמים" = "פיטורים", על אף ולמרות שבפועל מובטח להם להמשיך לקבל שכר + הטבות במקום אחר.
("בכיר ברשות השידור" = "הכי זוטר במקום אחר בשירות הציבורי", וזה מבחינתם 'להיזרק הבייתה')