חצי מהחיים לומדים איך לחיות, ואז זקנים מכדי לבצע
*אופי* העולים חייב לעבור אישור בוועדת עליה ממלכתית גלויה וקבועה # *לחייב* "מסוגלות *נפשית* להורות" כתנאי למתן טיפולי הפריה # היתבכיינות לשמה / עיניים דומעות / פנים אדומות: ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות!
http://www.goldy10.me |
| 5/2015
 ילדים לא מקובלים
הכתבה המיקצועית של מירי נבו:
http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1127207&sid=186
מנ"כל מיטרד החינוך מורה לבי"ס לקבל *כל* אחד, לרבות כשהוא יודע מראש שזה יביא רק בעיות.
מנ"כל מיטרד החינוך מכריח את בי"ס הממלכתיים להשאיר גנבים לרבות לאחר שנתפסו, לרבות על חם; לא משנה כמה פעמים. למעשה ההפניה לבי"ס מיוחד היא רק במיקרים קשים מאוד: כל מי שיקבל *עד עשר שנים* במיצטבר כל חייו: מושאר בזדון למרר חיי אלטרואיסטים. כשזאת מדיניות מכוונת; נא לא לזיין לי את השכל עם 'תגובה מסודרת בכתב'.
אני עדיין מחכה לפעם הראשונה בה הורה יאשים את מנ"כל מיטרד החינוך ברצח, וגם ינקום בו באופן אישי. נראה אז איזה פקיד בכיר יעפעף לנוקם: 'זאת החלטה של תפקיד'.
הרוב המוחלט של ההורים רוצים שמרטף זול; ולכן בי"ס ממלכתי עושה *הכל* חוץ מללמד - במיקרה הוורוד ביותר האפשרי: אין לך מה לעשות עם מה שלמדת. ההורים עשו ילדים רק כי הטבע אמר להם, ובבגרותו של הילד מצפים ממנו לספק להם נכדים, סתם ככה מהאוויר.
'נוטים לברוח'? מה עם 'רישיון להורות'?! איך זה שכולם אשמים להורים חוץ מההורים? מדוע הנהלים לאישור אימוץ לא חלים גם על טיפולי הפריה?
לא 'אומרים למורה'. מחזירים!
מכיוון שלגברים יש נטיה טיבעית לאלימות נגד הגוף ולנשים נטיה לאלימות נגד הנפש, אפשר לפטור כל בעיה בכך שהילד שמציקים לו יסדר לעצמו כלא (בבוקר כשהמציק יוצא מביתו); כי לא עצר את העלבונות בשתיקה ולא את האגרופים עם פרצופו ולא עצר את הבעיטות עם מיפשעתו.
זה מצחיק; כי קודם פסיכופת בן 12 מעפעף לנורמאלי בן 40+ שהוא זהה לו, וכך הלוקה בהפרעת נורמאליות עובד אצל הראשון שאומר לו 'לעשות'
הנולדו מקולקלים מאוננים על כך שמבוגרים מעל 40 עובדים אצלם.
'מבוגרים בני 40+ שעובדים אצל ילדים בני פחות מ12, רק כי היו הראשונים להצחיק אותם שהם זהים להם': נפוץ יותר משנדמה. בגלל זה המורים לא אחראים על שום דבר והמנהלים מעפעפים 'חסרי אונים'.
לבי"ס 'אין כלים' ושאר מועדון המקובלים הלאומי 'לא רוצה להתערב'; כי אין על זה קידום. לו בריונים מקצועיים היו נכנסים ישירות בילד עצמו, ולפני כל הילדים האחרים שבכיתה: פיתאום התישקורת הייתה עושה על זה כתבה ומשטרע הייתה אחראית על לחקור, ומנ"כל מיטרד החינוך היה מעפעף שזה בכלל לא קשור בין להכריח להשאיר את הנולדו מקולקלים לבין רצח, כי זה אינו-לא-בילתי זהה לקידום שלו.
"ילד שיש לו עם מי לדבר זה מיתבגר שיש לו על מי ליסמוך!" גולדי10
אם אתם נימצאים בשביל הילד בתקופת הגן, וגם בתקופת היסודי: הוא בהכרח ובוודאות ידבר איתכם בתקופת החטיבה והתיכון. כך הילדים לא יאשימו את עצמם ולא ישמרו את זה אצלם.
על ההורים *להדריך* את ילדם בפתירת הבעיה:
1. ההורה אומר לילד מה הוא היה אומר, ועושה; ממרום גילו וניסיונו.
2. הילד מעביר את זה במסננת שלו ומבצע בדרכו-בעצמו.
מצד שני; אם זה בכל לא קשור בין לעשות את הילד לבין לחנך אותו, כי זה לא בדיוק אותה מילה: אז מה זאת החוצפה הזאת להתלונן 'למה הילד שלי לא מקובל?!'
בנים - תילמדו מישפט קסם: "למה אתה מרגיש שונה? רק אתה הראשון אי-פעם והיחיד בכל העולם שיש לו את הבעיה הזאת! נו? עוד לא התאבדת כי רק אתה אוהב בנים?".
הלוואי שהייתי יודע את זה בתקופת השמרטף הציבורי.
עובדה שלמדתי בדרך הקשה: 'ילדים לא צוחקים על דברים שאינם מבינים, אלא פסיכופתים מוציאים מיחוץ לחוק את הלא-זהה להם'. הילדים מהכיתה/שיכבה/בי"ס הם *המלצה בילבד*! על הילד להרשם לחוגים אחר הצהריים בהם *לא נימצאים* החארות מבי"ס, וזאת כדי שיבין שיש עולם אחר. הילד הנכה ואחיו *חייבים* לעבור אל חינוך מיוחד: למפגרים-חברתית אין מה לעשות עם לוקים-בהפרעת-נורמאליות.
אהבתי מאוד את הפורמט: כל גישה מקבלת במה תמציתית ובסדר הנכון; ממנה הצופה יכול להיתפתח :-) .
נ.ב
כשהמדיניות המכוונת של מנ"כל מיטרד החינוך היא "כל האוכלוסיות ביחד לרבות כשידוע ומוכח מראש שהן לא מסוגלות להיסתדר בניהן", וגם "לא משנה בכלל איך הילד מיתנהג ולרבות עבריין, ללא הבדל ניתפס על חם בגניבה יותר מפעם אחת / פסיכופת-סיוציופת / מסיט אל אחרים כדי שלא יידעו שזה תקף עבורו; עדיין חובה להשאירו בכל מקרה":
הרי שהתגובה בסוף היא שקר גמור: תעמולה סותמת פיות רק כי זה מה שאנשים רוצים לישמוע עכשיו.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
