whaa? I don't giva a fuck.

הרגע הקסום ההוא שבו אתה רואה אדם שקרוב אליך.

אפילו קרוב אליך מאוד.

אתה רואה תמונות שלו, שומע איך הוא בילה פה ושם..

מבין עד כמה הוא נהנה.

כמה טוב לו.

מסתכל על החיוך - ואומר לעצמך.

הנה, הוא! הוא..מאושר.

רגע..איתי הוא מאושר באותה המידה?

או שאיתם הוא יותר?

או שפחות?

אתה פשוט מסתכל, ולאט לאט חושב, שאיתך החיוך שלו לא מלא אושר עד כדי כך.

שאיתך..יש לו חיוך מתאמץ.

שאיתך..

זה רק אתה.

הוא רק איתך.

הוא חוזר משם, ואומר כמה היה לו כיף.

ואתה תוהה..

מעניין אם כשהוא חוזר מטיול איתי, הוא אומר - וואו, כמה היה לי כיף.

*

יש לי רגעים כאלה עכשיו שאני פשוט בוכה, אני לא יודעת למה.

אני רוצה רק שהזמן יעבור קצת.

כי אני יודעת שאחרי זה יהיה בסדר.

והכל יפתר.