אַוואַנגאַרדישן - בלוג

השמאל הישראלי (הקיצוני) נגד השמאל הגרמני

פרופ' צוקרמן מחותמי המכתב

מפלגת השמאל הגרמנית "די לינקה" הכריזה כי היא מתנגדת נחרצות נגד כל ניסיון להחרים את מדינת ישראל. מי שמצא לנכון להתנגד להחלטה אלו דווקא פעילי השמאל הרדיקלי בישראל ששלחו מכתב זועם לחברי המפלגה הגרמנית: "זו הכרזה מבזה. משמעותה פתיחת חזית נגד תנועה אנטי-גזענית גלובלית, אליה אנחנו משתייכים בגאווה".

פעילי שמאל רדיקלי מישראל זועמים על החלטת מפלגת השמאל הגרמנית "די לינקה" שלא לשתף פעולה עם התנועה הקוראת לחרם בינלאומי על מדינת ישראל.

לפני כחודש, החליטה מפלגת השמאל בגרמניה "די לינקה" להצהיר על אי שיתוף פעולה עם ארגונים אנטי ישראליים הקוראים לחרם על מדינת ישראל. בכנס שנערך על ידי מפלגת השמאל הגרמנית נאמר כי בנקיטת סנקציות וחרמות על מדינת ישראל יש בזה אקט אנטישמי ועל כן הוא איננו מקובל על דרכי המפלגה.

אל מול ההחלטה הזו מיהרו פעילי שמאל מישראל לשגר מכתבים זועמים לעמיתיהם בגרמניה ולדרוש מהם לשנות את ההחלטה. בהסבר למכתבי המחאה כותבים יוסי ברטל, עו"ד יוסי וולפסון, איריס חפץ וענת פודחרני, יוזמי המכתב, כי ההחלטה של מפלגת די לינקה להיאבק בתומכי החרם על ישראל כמו שנאבקים באנטישמים פוגעת בהם ובעמיתיהם הפלסטינים. "ההחלטה שנוסחה תחת הכותרת של מאבק באנטישמיות הציבה את התומכים בקמפיין החרם על שלל צורותיו, את המשתתפים במשט לעזה ואת כל מי שתומך בפתרון של מדינה אחת דמוקרטית כחשודים באנטישמיות", כותבים הארבעה.

במכתב הרשמי למפלגת השמאל הגרמנית, עליו חתומים עשרות פעילי שמאל, נטען כי הצהרת חברי המפלגה גורמת לדה לגיטימציה לפעילי השמאל הרדיקלי בישראל ובעולם התומכים בסנקציות וחרמות על מדינת ישראל. "ההאשמה, כפי שעולה מהצהרתכם, לפיה דיון פתוח על נושאים אלו הוא אנטישמי, משמעותה פתיחת חזית נגד תנועה אנטי-גזענית גלובלית, אליה אנחנו משתייכים בגאווה, שמתנגדת למדיניות הלא חוקית והאכזרית של מדינת ישראל נגד הפלסטינים והפלסטיניות בגבולותיהם המוכרים בשטחים הכבושים ובגלות".

זו איננה הפעם הראשונה שמכתבים זועמים מהצד השמאלי במפה הפוליטית הישראלית נשלחים למפלגת השמאל הגרמנית. לפני כשנה שלחו עשרות אנשי שמאל ביניהם מרצים באוניברסיטאות כמו פרופ' משה צוקרמן, פרופ' גדי אלגזי, ד"ר אורלי לובין ראש החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ואחרים מכתב לאנשי המפלגה הגרמנית בו נכתב כי התמיכה של כמה חברים מתוך המפלגה בישראל בימי מבצע עופרת יצוקה בעזה "מנציחה את הכיבוש והדיכוי הצבאי וגורמים להעמקת תהליכי המיליטריזציה והחינוך לגזענות ואי-סובלנות בחברתנו".

באותו מכתב כתבו פעילי השמאל כי רק לחץ מדיני וכלכלי יחזיר את ישראל למוטב. "חולשתם של הפלסטינים מצריכה לחץ חזק מצד הקהילייה הבינלאומית. הצד החזק לעולם לא מוותר על מעמדו ללא לחץ רב,ואכן, מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם שהיא אינה מוכנה לפעול לכיוון הסכם שלום והפסקת הכיבוש ללא לחץ אינטנסיבי מחו"ל מצד החברה האזרחית או ממשלות שונות".

פורסם השבת בעיתון מקור ראשון

עצומה מעניינת משהו שרצה ברשת על ידי ישראלים ומופנית לבריטים.

לכבוד הגב' תירזה מאי: 

מזכירת הפנים, והשרה
לקידום נשים ושוויון  

הממלכה הבריטית
המאוחדת

 אנו, מוסלמים נוצרים ויהודים, אזרחי מדינת ישראל, מגנים בזאת
את מעצרו של השייח' ראיד סלאח ומניעתו מלהיכנס לממלכה הבריטית ביום 28 ביוני
ע"י משטרת הגבולות. השייח' ראיד סלאח הנו מנהיג התנועה האסלמית בישראל ומנהיגם הפוליטי
והרוחני של מאות אלפים של פלסטינים אזרחי ישראל, השייח' סלאח נבחר גם 3 פעמים כראש
עיריית אום-אל-פחם. האיש ידוע בגישתו הלא-אלימה בהגנה על זכויות הפלסטינים בישראל
ובשטחים הפלסטינים הכבושים, ובתרומתו לשיח התאולוגי ולהרמוניה הדתית בארץ הקודש. 

 השייח' ראיד סלאח נמצא בבריטניה לרגל סבב הרצאות, במניעתו
מלספק תיאור ממקור ראשון על אפלייתם לרעה של 20% מאזרחי ישראל, פוגע משרד הפנים
הבריטי בזכותם של אזרחי הממלכה לחופש המידע.

מרבית האדמות שכעת
שמורות לאוכלוסיה היהודית, הופקעו מידי בעליהן הערבים לאחר 1948. הפקעה המתמשכת עד
לימים אלו. שייח' ראאד סאלח מעורב במאבק בלתי אלים של משפחות פלסטיניות המפונות
בכוח מבתיהם בקהילות כשייח ג'ארח וסילוואן במזרח ירושלים הכבושה, והכפר הבדואי
אל-עראקיב שבנגב

הממשלה בישראל נמצאת בעיצומו של תהליך חקיקת שורה ארוכה של
הוראות, חלקן כבר בתוקף, שמטרתן היא דיכוי ופגיעה בחופש הביטוי של אזרחי ישראל;
הצעת החוק האוסרת להטיל חרם על מדינת ישראל או לעודד חרם כזה עברה בקריאה ראשונה
בכנסת במרץ 2011, זאת חרף ביקורת קשה על חוקיות ההצעה. החוק יאפשר למדינה לאכוף עונשים חמורים על אזרחים
אשר בצורה בלתי אלימה יתנגדו לפעולותיה הלא-חוקיות של ישראל ע"י תמיכה בחרם
צרכנים.

במרץ 2010 חוקקה הכנסת את חוק הנכבה המאפשר למדינה להפסיק
מימון ממשלתי לקבוצות וגופים המאזכרים את
עקירת רוב האוכלוסייה הפלסטינית ב- 1948  מה שמוכר בשם "הנכבה".

במעצרו ומניעת כניסתו של שייח' ראיד סלאח רוכב משרד הפנים
הבריטי על גל החרדה מהאיסלאם (איסלמופוביה) באירופה, מה שהופך אותו לשותפן של
ממשלות ישראל בדיכויים של מגני זכויות האדם.