היא כל כך מעצבנת !, היא יכולה להיות כל כך דרמה קווין לפעמים.
היא תמיד מסתכלת על אחרים, ומעירה על כמה שהם לא עושים את זה טוב, או את זה טוב.
אבל היא אף פעם לא מסתכלת על עצמה. דיי כבר, כמה אפשר ?!.
אני יודעת שאחרי כמה ימים אני שוב יאהב אותה, בכל זאת היא אמא שלי והיא בנאדם שעושה טעויות כמו כולם.
ככל שהיא יותר מעצבנת היא אמא יותר טובה ואוהבת. אבל באמת שזה מעיק כבר.
היא גם לוקחת כל דבר כל כך קשה. תתמודדי אמא, אלה החיים. את כבר לא נערה בת טיפש- עשרה.
אבל מה שבטוח, אני עדיין אוהבת אותה, והיא אותי.
בכל זאת- אנחנו בנות, נשים, נקבות. אנחנו לא יכולות להסתדר דקה אחת עם השנייה, כמו בנים 
.
*
רציתי לפתוח בלוג חדש בלי שהחברות החטטניות שלי יראו, כי יש להן בלוג.
כי אני מטומטמת אז הכרתי להן את ישרא- בלוג.
אני שונאת שהן מסתכלות לי בפוסטים ומגיבות על דברים, בכל מקרה הן החברות הכי טובות שלי,
והן מגיבות רק דברים חיוביים, אבל אני לא רוצה שהן יסתכלו בפוסטים האלו. אלו לא עניינים שלהן.
*
טוב, זה הכל. אין לי עוד מה לכתוב, הבלוג נועד בעיקר לפריקה. ואני בטח שבטח לא הולכת לגלות מי אני.
אני נשארת אנונימית. אתם יכולים לקרוא לי אנונימוס- סתם כי זה שם ממש ממש ממש מגניב.
Anonymous
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
