משו חדש וטוב

אז כמעט חודש מאז חזרתי לקולג' הייפיפה שלי בהודו, מזג אוויר חם ונעים , השמש זורחת כל בוקר, אנשים מדהימים והמון המון לימודים :)

כן רק חודש עבר וכבר הספקנו כ"כ הרבה....

הכל התחיל (מחדש) יום לפניי יומולדת 17( לא באמת מאמינה שאני כבר בת 17 אבל קורה) עזבתי את הבית שוב הפעם ללא דמעות, אני וההורים בשדה מחכים ומעבירים דקות אחרונות ביחד על כוס קפה ושיחת חולין... הרגע הגיע וכמובן שעכשיו יש דמעות נפרדים לשלום ועולים למטוס. הגענו להודו אני טל ויניב מתרגשים מהחזרה ומהפגישה המחודשת עם כולם. אני וטל נשארנו לישון את טווישה לילה אחד ובו כמובן חגגנו במסיבה הודית עם אחד החברים של טווישה. למחרת יומולדת 17 הגעתי לקולג' ריק כמעט לחלוטיןם אוליי 20 אנשים העבירו את הזמ תחת השמש ואיחלו מזל טוב. כשכולם הגעו הייתי מאושרת בייחוד מהפגישה עם עומית :) 

הסימסטר החדש של הלימודים מתחיל להראות על מה כולם דיברו לפניי, כמה קשה בלימודים וצריך להשקיע ואכן אני משיקעה את רוב זמני בלימודים :/

סופ"ש ארוך הגיע אחריי שבועיים וחצי כמעט אני טווישה נאניה ועומית עשינו את דרכנו להאמפי עיר מקדשים הודית. מקדשים צבעוניים !, קופים ושנאים בכל פינה !, כמה פילים שחורים וחומים :P המון המון בגדים צבעוניים, קצת אוכל הודי, והמון אבל המון המון ישראליים !!!! לשמוע עיברית ברחוב כאילו אני בישראל בחלק מהמסעדות אפילו כתוב בעיברית ואפילו מקרינים בחלק מאכסניות סרטיים ישראלים :) כן אחת החופשות היותר מרגשות שהיו. הכל עובר לי כ"כ מהר... אבל כשהכל עובר מהר סימן שנהנים ;) כן דברים משתנים ולטובה.

לא יודעת כ,כ מה להגיד יש לי כ,כ הרבה וכ"כ מעט מילים לתאר הכל....

בנתיים שבת שלום והמון אהבה מהודו,

יובל <3