לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

והוא חופשי להאמין בכל. בכל מה, בכל מה שהוא רוצה.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

פוסט סיכום.


בגלל שבאים לארוז לי תבית מחר אז לא יהיה לי יותר מחשב אז אני כותב עכשיו את הפוסט סיכום..

נעשה פוסט שונה על כל הטיול  כשאני אחזור ויהיה  לי מחשב...


אז מה היה לנו? [מה זה, מכולת? בוא נראה מי מהחסרי חיים מבניכם אשכרה יזכור את זה..]

 

שנה.

 

365 ימים.

 

8760 שעות.

 

525600 שניות.

 

תקופה שכביכול נראית כל כך קצרה אבל נתנה כל כך הרבה.

 

למדתי אנגלית כמו שאני לא אוכל בשומקום אחר בחיים.

 

פגשתי אנשים מדהימים.

 

חייתי שנה במקום זר והכרתי תרבויות חדשות.

 

גיליתי את שייקספיר ושאני אשכרה יכול לשחק על במה..

 

למדתי כל כך הרבה במוזיקה שזה פשוט מגוחך.

 

קניתי פסנתר.

 

אבא שלי יצא עם תואר שני, שזה די למה באנו לפה..

 

יצאתי מחוץ הבועה הקטנה שלי ונפתחתי לעולם.

 

נכון, התשלום היה שנה של געגועים בלתי נסבלים אבל הגעגועים האלה עוד מעט נגמרים.

 

מה עוד אני אגיד?

נגמרו לי המילים [אולי אף פעם לא היו לי] לתאר את השנה הזאת..

 

והנה היא נגמרה..

 

נראה את כולכם בעוד 26 יום.

 

 

אל תדאגי נעם, התמונה הזאת היא לא אטראקטיבית.. היא מלפני שמונה חודשים..

נכתב על ידי , 8/6/2008 18:15  
540 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Valeria_Wisconsin ב-11/11/2012 14:30
 




פאק...

 

שלוש שנים.

 

שלוש שנים שבהם  השתניתי כל כך הרבה..

 

עברתי כל כך המון.

 

חלמתי, אהבתי, גדלתי, שמחתי, התעצבתי, התבגרתי, הייתי אידיוט, נפגעתי, בכתי, צעקתי, כעסתי, התגעגעתי, עזבתי, שברתי, אבל אף פעם לא נפלתי.

 

חייתי.

 

שלוש שנים שבהם חייתי שנה בחול.

 

הדרכתי קבוצה מדהימה של ילדים.

 

הכרתי כל כך הרבה אנשים.

 

התאהבתי.

 

הייתי אידיוט ופגעתי באנשים שאני אוהב.

 

למדתי, כל כך למדתי, לא הפסקתי לרגע.

 

מצאתי את התשוקה שלי.

 

חייתי בחשיכה אבל יצאתי ממנה והתחלתי ל ח י ו ת .

 

עשיתי כמה שטויות רציניות ודברים מפגרים

 

אבל אחרת איך נתבגר?

 

 

שלוש שנים שכבר יש לי את הבלוג הזה.

 

המקום הזה.

 

המקום שלי.

 

המקום שכבר מזמן נהפך להיות אני.

 

אני יודע שהיו הרבה פערים של כמה חודשים ושאני מזניח ושאני די מעפן במה שאני כותב פה,

 

אבל עדין תרצו את זה או לא הבלוג הזה היה המקום היחיד שהקשיב לכל בכייה מעצבנת בשלוש שנים האחרונות.

 

לכל אהבה כושלת.

 

לכל ריב מטומטם.

 

לכל הנאה מטורפת.

 

לכל סוג של פריקה.

 

לדיכאון.

 

לאהבה.

 

לגעגוע.

 

לשמחה.

 

לעצב.

 

לחיים.

 

אני קורא את הפוסטים הראשונים שפה.

 

הפוסטים שמסמלים את התקופה שנתנה לי את הסטירה הזאת בפרצוף והעירה אותי לחייים האמיתים.

 

שלא הכל ורוד.

 

ולא תמיד מקבלים מה שרוצים.

 

התקופה שהייתה הצעד הראשון, והכי דראסטי, למסע שההפך אותי למה שאני היום.

 

המקום הזה, שעמד לצידי כאשר אף אחד אחר לא היה שם והקשיב.

 

המקום הזה שהוא עכשיו חלק ממני כמו כל דבר אחר.

 

המקום הזה שחצה איתי את העולם ביותר מובנים מאחד.

 

שלוש שנים.

 

34

 


 

 

 

אני יודע שכתוב שזה נכתב ביוני אבל אצלי עדיין מאי אז זדיינו (:

 

 

נכתב על ידי , 1/6/2008 00:51  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ~L.S~ ב-7/6/2008 21:18
 





כינוי: 

בן: 32

MSN: 




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרץ-אפ. (?) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרץ-אפ. (?) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)