אחרי נפילת מתח, שאת כבר לא פה ליידי ..

ואני לא מרגישה טוב, לא פיזית ולא נפשית. ובטח גם את לא.

והשיחה לא נגמרה טוב, ואני כהרגלי נפגעת ובוכה בתוך עצמי, מתעצבנת עלייך בלי שום סיבה ויותר על עצמי, שמה מוסיקה חזקה וכואבת בכוונה, מתפללת שאכפת לך

ואז אני נזכרת שאמרת שאת אוהבת אותי

ואני נרגעת ובוכה ביחד

ומחליטה שוב לוותר, ולהזכר כמה אני אוהבת אותך .. כמו שבחיים שלי לא אהבתי.

הייתי רוצה להכיר את עצמי טיפה יותר טוב, ואילו רק בשבילך.

בשביל שאני אוכל לסמוך על עצמי, ואז להיות בטוחה בעצמי שאני אוהבת אותך.

כי אני אוהבת אותך.

ואני שבורה בלעדייך ...

והלוואי שאת בעצמך היית מעריכה,

כי את לא, וחבל

כי את מושלמת.