אחרי הרבה זמן של מחשבה על לפתוח בלוג ועל מה לכתוב בו, מצאתי את הנושא שהסתרתי בליבי הרבה זמן ואף אחד לא יודע.

אז כן, אני ביסקסואלית. מי שלא יודע מה זה אומר (למרות שאני בטוחה שכל משפחת ישראבלוג הגדולה יודעת), להיות ביסקסואלית זה אומר שאני אוהבת גם בנים וגם בנות, אני לא סגורה על עצמי עדיין.

אז ככה זה התחיל. אני גיליתי שאני נשמכת גם לבנות בסוף כיתה ז'. אני הלכתי לחברה שלי אחרי בית הספר, לא. זה לא מה שאתם חושבים. לא התחלתי איתה ולא שום דבר. פשוט, הרגשתי שכל כך רציתי אותה. שפשוט כל כך נמשכתי אליה באותו הרגע. אני לא ידעתי מה לעשות באותו הזמן. כמובן שלא אמרתי לה כי אני ילדה נורא מופנמת, אני חנונית כזאת. באותו הזמן הייתי מאוהבת גם בילד נורא חמוד מכיתתי בבית הספר. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, חשבתי שהכל בראש ושאני לא באמת מאוהבת בבת, אולי סתם השתגעתי. אבל כשחלפו הימים, הבנתי שאני יותר ויותר תקועה באמצע.

אוהבת גם בנים וגם בנות. כי ככל שהזמן עבר, התאהבתי בילדה ובילד יותר ויותר.

לא יכולתי לספר לאף אחד על זה, כי פחדתי שיחשבו שאני מוזרה, שלא ירצו לדבר איתי יותר, שבנות בכלל לא ירצו להתקרב אליי !.

כרגע אני בכיתה ט', וגם עכשיו אני לא מסוגלת להגיד מילה על מה שאני. אבל בגלל שבישרא אין אנשים שאני מכירה, אני מוכנה לפתוח את עצמי.

הריי אף אחד לא מכיר אותי כאן, אז זה לא בעיה בשבילי לכתוב פוסט לאנשים זרים בשבילי ושאני זרה בשבילם.

אז הנה, אני אומרת את זה. אני ביסקסואלית, ואני לא מתביישת לומר את זה. זה שאני לא אומרת לאף אחד שאני כזאת, זה לא בגלל שאני מפחדת, לא בגלל שאני מתביישת.

נורא קיצרתי את הסיפור, כי אני לא רוצה לחפור כל כך, קצר וקולע. אז מה ?, זאת יציאה חלקית מהארון ?.

הרגשה מוזרה, אבל טוב לי עם זה. אני ביסקסואלית, אני מודה בזה .