פעם היה לי כיף איתן, היינו מספרות הכל אחת לשנייה, היו לנו תחומי עניין משותפים ובאמת נהנו אחת עם השנייה.
עכשיו הכל נהיה עניין של אגו ואינטרסים. כבר באמת שאין להן חיים, כל מה שהן רוצות זה להיות מקובלות, אז הן הולכות ומלקקות להם, ואז שרואים אותן בבצפר ועושים להן שלום הן כבר לא יכולות להגיד לך שלום כי זה לא למעמד שלהן. אם את באה עם איזה בעיה ומספרת להן אותה הן רק מעקמות קצת את הפה ואומרות אוי... ואז אחרי שאת מפנה את הגב ל 5 שניות הן מתחילות לרכל עלייך ועל המשפחה שלך ועל הכל, ואז את הופכת למסכנה שצריכה שירחמו עליה.
אולי זה בגלל שפשוט יש להן הכל. יש להן משפחה גדולה אוהבת ועמידה, אין להן בעיות במשפחה, הן לא צריכות לתקן כלום ולא צריכות לנסות להוכיח את עצמן כל הזמן. אין להן כבוד לרכוש שלהן ובטח לא לרכוש שלך וכל מה שהן רוצות זה להעליב ולרמוס אותך.
בגלל זה אני לא מספרת להן כלום, בכלל, אני לא רוצה להיות חברה שלהן, אני חברה שלהן רק כי אם אני לא אהיה חברה שלהן הן פשוט ינדו אותי.
אני כבר מתה שתתחיל השנה ואני אהיה עם האנשים שאני כן אוהבת באותה כיתה..