יש לי מוטו.

או כמה.

את רובם אני לא זוכרת, אבל כמה כן.

קודם כל:

"חייך, הכל לטובה :)" - כן כן, של חסידי ברסלב. אולי. נראה לי. אני תמיד רואה את המשפט על סטיקרים שלהם, ולמורות שאני לא מתה על דתיים בימים יותר גרועים שלהם (לירוק על ילדות, נו באמת) ואני לא מבינה שום כלום בזרמים דתים, אני מחבבת את חסידי ברסלב רק בגלל זה. לא יודעת מה מותר מה אסור מה מי מו אצלהם.

למה? כי ככה הכל פשוט יותר. זה כמו להגיד "הכל משמים" ולקבל הכל כמו שהוא, לא צריך להתעמק ולהתאונן ולבכות על חלב שנשפך, פשוט לקבל את גזירה.

...טוב, לא באמת. אם אני לא אוהבת משהו אני אנסה לשנות אותו למשהו שאני כן אוהבת - או מקבלת, להלן: סיטואציה. אם אני אצליח -אדיר. אם לא... נו, נמודד כבר. אחרי הכל, חייך, הכל לטובה D:

אה, ובנוגע ל"נתמודד" - זה המוטו הכי אהוב עלי. משהו שמישהי אמרה פעם (בעצבים ובתסכול כי באמת יש אנשים ממש קטנוניים לפעמים) על אנשים אחרים.

היא אמרה: "שיתמודדו!" (לא לי, רק לאנשים אחרים)

לקחתי את זה ללב מסתבר, בתור אחת שיש לה חצי-בעיית חרדה והתמודדות עם דברים בנושאים חברתיים בעיקר. הפכתי את זה למוטו: !Deal with it

וכשיש משהו שאני צריכה לעשות, ואני ממש לא רוצה לעשות אותו, אבל אני יודעת שאני ממש ממש חייבת לעשות אותו ואין מנוס, בהקשר החברתי, נניח לרגע, שאני אדם סופר ביישני ולהיכנס לכיתה באיחור כשכל העיניים אליך נראה לך עניין ענק ומביך, אני אומרת לעצמי-

?you don't like

.Too bad

!SUCK IT UP AND F**** DEAL WITH IT

וזה גורם לי לאזור אומץ ולהתמודד כמו ילדה גדולה!

...סתם, אני כבר מזמן לא בבית ספר וממזמן למדתי לאזור אומץ וללכת עם ראש מורם (או שלא), אבל זה עוזר להתמודד עם מצבים מסויימים.

נניח, סתם, באופן היפוטתי, לעמוד באמצע שממה עם אפוד ונשק, בשיא הקור עם שכבות של בגדים איי שם במערב הארץ בהתנחלות פיצקית של איזה 10 משפחות שאפילו אין לה גדר מסביב אבל מוקפת כפרים ערביים (עויינים?), ולסקור את הארץ מסביבי נגד כל ערבי שעלול לקפוץ עלי ולדקור אותי בטוסיק עם סכין...בלילה.

...זה ממש עוזר לי להתמודד עם פחדים. אני אוהבת את המוטו הזה D:

ובאותיות קטונות, המשך למוטו משלושת המשפטים מלמעלה:

It's your job

!Do your Goddamn job annd do it Proparly