לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חופים


ונזרום ביחד עד אינסוף, שנייה לפני שקו החוף מגיע.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2011    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

5/2011

ניו יורק - רפיח.


"הפאקים באופי של כל בן-אדם נחשפים לפעמים רק כשאתה ממש חי איתו, יום ולילה, ובמצבים הקשים.

אני יודע שהיא כזו, אבל למדתי להתמודד. למדתי להמשיך הלאה ולא לקחת יותר מידי ללב מה שלא צריך."

 

מדהים איך דברים שקרו לפני חודשים ארוכים, ביבשת רחוקה, יכולים להשפיע על מצבים כל-כך יומיומיים וכל-כך רחוקים ממה שהיה.

מדהים איך אנחנו, בתור אנשים, נגררים עם מטען, לא משנה כמה קילומטרים נלך או ניסע או נטוס ולא משנה כמה זמן יעבור.

 

מדהים איך אני מכיר אנשים כל-כך טוב כדי לדעת לזהות מתי אני פשוט צריך להחליק ולהמשיך הלאה.

ויותר מדהים מזה- איך למרות שאני מכיר אנשים מסויימים טוב כל-כך, עדיין כל-כך קשה לי לעשות את זה.

 

אז אולי לא צריך תמיד להחליק ולוותר.

רק למי שמגיע.

 

אז כן, אני פגוע.

וכן, כמו שאמא שלי אמרה, זו שערוריה.

אבל לא, אין לי כוח לריב על זה.

אז בנתיים אני פשוט אשאר פגוע ברמה שלא תתואר.

 

 

נכתב על ידי אני והצל שלי , 12/5/2011 01:43   בקטגוריות ביקורת, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  אני והצל שלי

בן: 32

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני והצל שלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני והצל שלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)