"הפאקים באופי של כל בן-אדם נחשפים לפעמים רק כשאתה ממש חי איתו, יום ולילה, ובמצבים הקשים.
אני יודע שהיא כזו, אבל למדתי להתמודד. למדתי להמשיך הלאה ולא לקחת יותר מידי ללב מה שלא צריך."
מדהים איך דברים שקרו לפני חודשים ארוכים, ביבשת רחוקה, יכולים להשפיע על מצבים כל-כך יומיומיים וכל-כך רחוקים ממה שהיה.
מדהים איך אנחנו, בתור אנשים, נגררים עם מטען, לא משנה כמה קילומטרים נלך או ניסע או נטוס ולא משנה כמה זמן יעבור.
מדהים איך אני מכיר אנשים כל-כך טוב כדי לדעת לזהות מתי אני פשוט צריך להחליק ולהמשיך הלאה.
ויותר מדהים מזה- איך למרות שאני מכיר אנשים מסויימים טוב כל-כך, עדיין כל-כך קשה לי לעשות את זה.
אז אולי לא צריך תמיד להחליק ולוותר.
רק למי שמגיע.
אז כן, אני פגוע.
וכן, כמו שאמא שלי אמרה, זו שערוריה.
אבל לא, אין לי כוח לריב על זה.
אז בנתיים אני פשוט אשאר פגוע ברמה שלא תתואר.