כל שורה בשיר הזה נוגעת בי בצורה שונה, מסיבה שונה, וכיחידה שלמה הוא מעביר מסר שתמיד טוב לשמוע וחשוב לזכור. אפשר לקחת את המילים שלו בכל מיני צורות ומובנים, לפעמים הוא שמח, לפעמים הוא עצוב, אבל הוא בעיקר אמיתי.
ניסיתי ללכת שורה אחר שורה ולהדגיש את השורות שהכי מדברות אליי כרגע, אבל פשוט לא הצלחתי. כל שורה ושורה (כמעט) נשארה מודגשת.
זה בהחלט שיר השבוע שלי. כל שורה בו פונה למשהו שהרגשתי השבוע, לטוב ולרע. אפילו הכותרת שלו מתקשרת לי לא רע. ובעצם, הוא יותר משיר השבוע שלי.
מכתב לאחי מילים ולחן: עילי בוטנר שר: קובי אפללו
אל תפחד, תשאף לדעת,
אל תדאג, עוד תקיים. מי שבידו לגעת יש שבליבו עוד לנחם. אל תפחד, ימים יבואו ועונות שנה תחלוף, אתה תראה שעוד נגיע אל הסוף.
אל תפחד ממציאות נושכת ואנשים קרים, כל אחד סוחב בבטן ומעט שעליהם רואים. כמה כח יש ברגע והנצח אין לו סוף, בכל דמעה שעוד תרד יגיע צחוק.
וזה הרגע, הנה באה השעה. מה תביא איתה הרוח? מה ימיס את הדממה? ויש סיבות לכל דבר, יש חלום שלא נגמר. בסוף הדרך עוד תהיה מאושר.
וקדימה אל האופק, אל השמש הטובה. זה רחוק אבל תגיע קצת עייף וקצת צמא לאהבה שמחכה לך, תקטוף אותה כפרי בשל ואז תנוח תרדם בצל.
וזה הרגע, הנה באה השעה. מה תביא איתה הרוח? מה ימיס את הדממה? ויש סיבות לכל דבר, יש חלום שלא נגמר. בסוף הדרך עוד תהיה מאושר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני והצל שלי