תמיד אמרו לי לא לצפות לנרות ומוסיקה וזיקוקים, לא לצפות לאש ולתשוקה, לא לצפות לזיכרון קסום.
תמיד אמרו לי לצפות לחיבור הכי עמוק, לצפות לחום וקרבה, לצפות לאהבה גדולה.
ואני קיבלתי את כל מה שרציתי. קיבלתי את כל מה שחלמתי עליו (כולל האדם שחלמתי עליו). קיבלתי חוויה מתקנת יוצאת דופן. קיבלתי מתנה גדולה מהחיים.
תמיד אמרו לי שהאושר האמיתי תמיד נראה הרחק מעבר לאופק, אך הוא תמיד בהישג יד. ואני לומד לאט על בשרי כמה נכון המשפט הזה.
זה היה אחד הסופ"שים הכי יפים בחיים שלי. לא בהכרח בזכות משהו מסויים, אלא פשוט בזכות זה שהוא היה, עם מי שהוא היה ואיך שהוא היה.
מי ייתן והשבוע הקרוב יהיה מדהים כמו הסופ"ש שלפניו, ומי ייתן שכל הסופ"שים יידמו לו אפילו במעט.
שבוע טוב ומאושר. :)
כרתת לי עץ והבאת אותו אליי, בכך גרמת לי להבין היכן שגיתי. הנחת אותי על מדף ושמרת אותי לעצמך, אוכל להאשים רק את עצמי, תוכלי להאשים רק אותי.
ואני אוכל לכתוב שיר באורך מאה מייל, זהו מקומי, ומקומך איתי. ואוכל לכתוב אותו ולפזר אותו סביב, להיאבד ואז להימצא או נִבְלַע בים.
שמת אותי על חבל ותלית אותי לייבוש, יקירה, אז החלטתי לבוא לראותך. חתכת אותי לגודל, ופתחת את עיניי, גרמת לי להבין את שלא יכולתי לראות.
ואני אוכל לכתוב ספר, כזה שיאמרו שזיעזע את העולם, ואז הוא לקח, לקח אותו ממני. ואוכל לכתוב אותו ולפזר אותו סביב, להיאבד ואז להימצא ואת תחזרי אליי, לא בלועה בים.
ואני אוכל לכתוב שיר באורך מאה מייל, זהו מקומי, ומקומך איתי. הרחובות עליהם את הולכת באורך מאה בתים, זהו מקומי, ומקומך איתי.
הו, מה טוב לחיות כאשר לא נותר דבר לתת? לשכוח אך לא לסלוח, לא לאהוב כל מה שאת רואה. הרחובות עליהם את הולכת באורך מאה בתים, זהו מקומי, ומקומך איתי לא בלועה בים.
מקומך איתי, לא בלועה בים. כן, מקומך איתי, לא בלועה בים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני והצל שלי