השבוע הנכנס הוא מבחינתי יותר מסתם שבוע. בסופו של השבוע הנכנס תכנס מבחינתי שנה חדשה. השנה הזו לא רשמית בשום צורה (למרות הקרבה לראש השנה שעבר עלינו לטובה), אבל בשבילי היא בבחינת מאורע שלא ניתן להתעלם ממנו.
מי יודע איפה אעמוד בזמן המקביל בשנה הבאה? מי יודע אם בכלל אחשוק באותם דברים, אנסה להגשים את אותן מטרות, אחתור לעבר אותם יעדים וכיו"ב. העניין הוא שזה בכלל לא משנה. מבחינתי, בסוף השבוע הקרוב מתחילה שנה חדשה. שנה בה ידרשו ממני הרבה עבודה, הוכחה עצמית, התקדמות (ביני לבין עצמי כמו גם כלפי חוץ), שיפורים ושיפצורים, מה לא. שנה בה (כבכל שנה) יבואו עליות ומורדות, שינויים, קצת טוב וקצת רע, הרבה עניין וקצת שעמום (לפחות כך רצוי).
אמנם התקופה הנפתחת בפניי היא מהבחינה המקצועית, אך מבחינתי זו הזדמנות פז לפתוח תקופה חדשה גם בשאר הבחינות. ולאחר כל התהליכים, בסוף השנה הנכנסת אני רוצה לראות את עצמי במקום אחר- חדש. קרוב יותר להגשמה, בוגר יותר, מנוסה יותר. מקום שיתן לי הרבה דברים לעבוד איתם ועליהם לקראת השנה שתכנס אחריה.
מבחינתי, בסוף השבוע הקרוב מתחילה שנה חדשה. שנה שבתקווה תביא איתה הרבה פוריות (מקצועית ואישית), הרבה מאמצים, הרבה חוויות וניסיונות והחלטות חשובות. ומה כבר אוכל לאחל לעצמי לאותה שנה חדשה? כמה שיותר אושר שימלא אותי בכמה שיותר מן הדברים שאעשה ושיעברו עליי, וקצת הגשמה עצמית (שלא יחסר).
כי אם כך זה כבר אמיתי. הכדור שנורה החטיא, המירוץ כבר בעיצומו ואני רץ בהילוך איטי.
אני רץ בקלי קלות אל תוך שגעון גדלות. אך האם מישהו רץ איטי? ואני רץ בהילוך איטי.