חופים

הרגע הזה, בו אתה מבין שטעמת ממתק מתוק מדבש, אך לא תזכה לו יותר.

הרגע הזה, בו אתה מבין שלמרות ההבנה של הרגע שבדיוק עכשיו חלף, אתה עדיין מנסה (ותנסה) בכל כוחך להושיט את הלשון קדימה, גם אם רק כדי לששאוף רסיסי מתיקות קטנטנים שנשארים כשובל אחרי שמקורם כבר נעלם מזמן.

הרגע הזה, בו אתה מבין שרדיפה אחרי המתוק הבלתי נדלה ההוא היא בדיוק אחד מאותם הדברים שמרחיקים אותך משלווה פנימית ואושר.

הרגע הזה, בו אתה מבין שלמרות ההבנה של הרגע שבדיוק חלף, אתה עדיין לא מסוגל להפסיק לנסות להשיג את המתוק שלעולם לא היה שלך.

"Like an addict to coccaine, calls for the stuff he'd rather blame"