חופים ונזרום ביחד עד אינסוף, שנייה לפני שקו החוף מגיע. |
| 12/2013
אי של שקט.
כשהמון מחשבות מרחפות לי בראש,
אחת עולה על אחרת,
כשעוד טרדה באה לדרוש
ומופיעה עוד תהיה ועוד אחת שמתגברת,
אני לוקח נשימה, מרכין הראש אחור
ומוצא, ולו לדקה שעוברת
אי קטן של שקט.
היכל ועיר נדמו פתע
ונשתתקו שוקי פרס,
ורק אי-שמה קלרינטה
וקול כינור וקונטרבס
מלחשים- אל תתלבטה,
ושקט, שקט, הס.
אמנם רדפנו הבלים
אבל הנה הראש הרכנו
אם כתר הוא נושא או דלי,
אין כל הבדל- בסוף יישן הוא.
והיי לי לו, והיי לו לי
והיי לי לנו לכולנו.
נום תפוח, נומה עץ,
נומה מלך, נומה לץ.
נומה נהרות וחוף,
נומו חצוצרות ותוף.
אולי בכל זאת רבע עוף?
לא, לא, סוף.
כל רוגז וחמות וטורח
ותאוות וחרוק-שן
עברו חלפו כעוברי אורח,
שיעברו- אני ישן.
גם שאלות לשאול אין צורך
ואין תועלת, אין.
רוב נגינות יש וצלילים
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
גם הוא בסוף ישכב איתנו.
נשאר ושר, הניחו לי,
הניחו לנו לכולנו.
נומי דרך בא הקץ,
נומה מלך בא הלץ.
נומו רוח ומפרש
ממצרים עד פרס.
שיכבו את הפנס-
כן, כן, הס.
| |
| כינוי:
אני והצל שלי בן: 32 תמונה |