יש ימים (או במקרה הזה- סופ"שים) שבהם אני כמעט ולא מפסיק לחייך.
גם במחשבות המהורהרות וברגעים הכבדים, גם אז אני ממשיך (לפחות כמעט) לחייך.
וזה מקסים, ונהדר. וזה מלא תובנות (ודווקא כאלו שמגיעות מאושר ולא מקושי).
אני חושב שהסיבה שבגללה המח שלי לא מסוגל לעבד חתיכות מסויימות של העתיד שלי (את החתיכות החשובות, יש יאמרו) היא פשוט כי הוא יותר מידי אוהב אותם כמו שהם.
(אילו רק היה ביטוי יומיומי להרגשה הזו... זה היה יכול להיות מצויין עוד יותר. מזל שלפחות יש סופ"שים כאלו.)
Baby, you've been going so crazy
Lately, nothing seems to be going right
Solo, why do you have to get so low?
You're so...
You've been waiting in the sun too long.
But if you sing, sing, sing, sing, sing, sing
For the love you bring won't mean a thing
Unless you sing, sing (sing, sing, sing)
Colder, crying over your shoulder
Hold her, and tell her everything's gonna be fine
Surely, you've been going to early
Hurry, cause no one's gonna be stopped, no, no...
But if you sing, sing (sing, sing, sing, sing)
For the love you bring won't mean a thing
Unless you sing (sing, sing, sing)
Baby, there's something going on today
But I say nothing (nothing, nothing...)
But if you sing, sing (sing, sing, sing, sing)
For the love you bring won't mean a thing
Unless you sing (sing, sing, sing)
אני לא מאמין שכבר שוב זריחה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אני והצל שלי