חופים

הבחור החדש בחדר שלנו אוכל במיטה שלו ארוחת-חמגשית לחימום במיקרוגל.

בארה"ב, קוראים לדרעק הזה TV Dinners, כי במשפחות עצלות בהן לא מבשלים גם איכשהו נהוג להתקבץ יחד ולאכול אותן תוך צפייה בזבל טלוויזיוני זה או אחר.

(למי שלא מצליח לדמיין את הסיטואציה- ממליץ מאוד על הספר/סרט המפורסמים "מתילדה" של רואלד דאהל).

משום מה, למרות שהחמגשית המימית (וה-obviously לא מזינה) הזו מדיפה ריחות-ניחוחות שלא מהעולם הזה (בלשון המעטה...), הם מעלים בי איזו שמחה קטנה.

לקח לי כמה דקות לשים לב להתנייה המנטלית המוזרה הזו, לקשר שהמוח המעוות שלי יצר בין ריח של חמגשית מחוממת לבין חוויה חיובית כלשהי.

ואז נפל לי האסימון-

אוכל של מטוסים.

(ומכאן כבר ברור איך הנפש נדדה למחשבות טובות).