יש סיבה למה אני כל-כך אוהב את המקום הזה. בכל פעם שאני פה, אני מתחבר לאיזה צד נידח שיש בי. צד שקט, עצמאי, מאוורר. מאלה שיושבים על חלון המרפסת מול רחוב קטן ופשוט בוהים. מדליקים סיגריה, נושמים עמוק, לוקחים שלוק מים ויושבים.
היופי שבפשטות, שבשקט, שבשגרה הבלתי-שגרתית שיש לי כאן. לשבת בדירה הקטנה ולהינות מהם.
יש סיבה למה אני כל-כך אוהב את המקום הזה. וקשה לי לפעמים להניח עליה בדיוק את האצבע, אבל בהחלט יש סיבה.