כמוני כמוך

לפעמים אני מרגישה שכל דבר בחיים שלי מצריך מלחמה. 

דברים שאחרים משיגים בלי שום בעיה- אני צריכה להילחם ולהוכיח את עצמי כדי להשיגם. 

זה ללא ספק מחזק אותי, אבל זה מתיש. 

אני לא יכולה יותר להילחם על דברים שלאט לאט נותנים לי עוד ועוד סיבות לא להילחם עליהם. 

אבל אני לא ותרנית. 

ואני לא בוחרת בדרך הקלה. 

אז אני מנסה.

ועד עכשיו גם מצליחה.  

עד שבסוף אני אשבר. 

בסוף אני ארצה מנוחה. 

ואני לא ארצה שמישהו ילחם עלי כמו שאני עשיתי כל חיי. 

המפקד שלי אמר לי שהעולם נוטה להכניס אותנו לקטגוריות. וככה מתייחסים לאנשים. 

הוא גם אמר שכולם נלחמים. פשוט המלחמות שלי קשות יותר בגלל שסווגתי לקטגוריה הלא נכונה בשבילי. 

אבל אני בהחלט מתאימה לקטגוריה הזו. 

אני פשוט לא מוכנה שהיא תמנע ממני דברים רק כי זה חלק ממני.