אחת הבעיות
בהתכתבות
היא שלפעמים
מילים לא מספיקות
זאת אומרת
כדי לבטא
רגשות מסויימים
מילים הן
עניין מדוייק ומחושב מידי במקרים מסויימים
ועם כל הכבוד
לכל ההמצאות האנושיות המדהימות האלה
לפעמים מילים
כשהן ברשות עצמן בלבד פשוט לא יכולות להספיק.
אני לא
מפחיתה בערכן, אפשר לעשות המון עם מילים
אפשר לתכנן
עם מילים
אבל היכולת
הזאת לבטא את המילים, כל אחד באופן היחודי שלו
היא משהו
הרבה יותר מורכב
כי צריך
ללמוד להסתגל בכל פעם מחדש
צריך לפענח
בכל פעם מחדש.
לא כמו שפה,
שברגע שיודעים אותה אין עוד הרבה הפתעות
למרות שזה לא
ממש נכון. אבל בכל זאת
את היכולת
להבין ולקבל את השימוש של כל אדם ואדם באותה השפה צריך לרכוש בכל פעם מחדש.
זה עניין של
תרגול שאף פעם לא נגמר,
ויותר מזה
אנשים גם לא
יכולים לצפות גם את השימוש שלהם באותה השפה, כי הם עלולים להפתיע את עצמם.
ועוד משהו
בנוסף לדרך
שבה הוגים את המילים, בוחרים אותן ומתבטאים בעזרתן
גם לעמידה
פנים מול פנים יש משמעות
הכל פחות
מתוכנן
כי באותו
הרגע שעומדים מול אדם אחר
בדרך כלל
הרבה יותר
קשה להתנתק
הרבה יותר
קשה לרסן רגשות
מכל סוג שהוא
כמעט
הרבה יותר
קשה להתעלם
ולפעמים גם
קשה יותר לזייף.
כשמביטים
למישהו בעיניים לא תמיד צריך מילים
וזו לא
קלישאה
לפעמים אפשר
לתקשר במבטים.
זה סוג של
תקשורת שקיים. כמו תקשורת בין בני אדם לבעלי חיים או באופן כללי בין שני יצורים שלא
דוברים את אותה שפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
