הפעם הראשונה ששמעתי אותו הייתה בכיתה ט'. המורה שלי להיסטוריה המליצה לנו עליו בכיתה (לא היו לה בגרויות להכין אותנו אליהן אז היה לה זמן לעשות מלא שטויות), ובגלל שהיא הייתה פחות או יותר הבן אדם שהכי הערצתי בעולם חיפשתי אותו מיד כשחזרתי הביתה באותו היום. היא אמרה שהוא "שיר מזחיל", כלומר שיר שכששומעים אותו כשעצובים נהיים עוד יותר עצובים- עד כדי מצב של זחילה מרוב עצב.
עברו 3 שנים והוא עדיין מזחיל. סביר להניח שהסיבות להזחלה השתנו מאז ועוד ישתנו בעתיד, אבל הוא איכשהו ממשיך להיות רלוונטי תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
