ריקנות שאוכלת ומכאיבה בלב
שגורמת לדמעות לעלות לגרון
למה?
לא כל כך ברור
הכל ביחד
כל דבר קטן שמרגיז ומכניס לדיכאון
דיכאון עמוק שמכניס לשאלות , לתהיות
למה אני עושה את זה ? ולמה ככה ? ועם מי ? ואם אפשר לשנות, ואיך, ואם כדאי, ואם אני בכלל יכולה
תחושה שממשיכה
לא מרפה ולא נותנת מנוחה
חוסר חשק תמידי שחובק את הרצון להתנתק מכל מה שמוכר , שידוע , שישן..
רצון לחדש, ופחד תמידי שתמיד יגיע בכל פעם שאכנס לאותה שגרה.
בכל פעם שדברים קטנים יקרו בבת אחת או משהו אחד גדול שיגרור תגובה מוגזמת לכל דבר שיקרה..
שבוע, שבועיים, חודש , זה מה שקשה - שלא יודעים מתי זה נגמר
מועקה חסרת אונים , עוטפת אותי, חודרת לכל מקום , מבית הספר ועד למיטה , גורסת כל חיוך ומשמידה כל צחוק כי אי אפשר כי נמאס ..
השאלה היא נמאס ממה? למה קשה לי? ולמה מעיק. על השאלה הזו לא הצלחתי לענות אף פעם
ולמה זה ככה ולמה שום דבר לא עוזר , וזה חוזר שוב ושוב ברוטינה אינסופית שכאלו מתנגדת להיעלם, כמו חיידק טפיל שלא משחרר.
מה לעשות
מה לעשות
בבקשה שמישהו רק יעזור לי לצאת מהמבוך הזה
ההגזמה המיותרת שלי גורמת אפילו למועקה יותר גדולה משהייתה , אירוני קצת
ריקנות שאוכלת ומכאיבה בלבשגורמת לדמעות לעלות לגרוןלמה? לא כל כך ברורהכל ביחדכל דבר קטן שמרגיז ומכניס לדיכאוןדיכאון עמוק שמכניס לשאלות , לתהיותלמה אני עושה את זה ? ולמה ככה ? ועם מי ? ואם אפשר לשנות, ואיך, ואם כדאי, ואם אני בכלל יכולה
תחושה שממשיכה לא מרפה ולא נותנת מנוחהחוסר חשק תמידי שחובק את הרצון להתנתק מכל מה שמוכר , שידוע , שישן.. רצון לחדש, ופחד תמידי שתמיד יגיע בכל פעם שאכנס לאותה שגרה. בכל פעם שדברים קטנים יקרו בבת אחת או משהו אחד גדול שיגרור תגובה מוגזמת לכל דבר שיקרה.. שבוע, שבועיים, חודש , זה מה שקשה - שלא יודעים מתי זה נגמר מועקה חסרת אונים , עוטפת אותי, חודרת לכל מקום , מבית הספר ועד למיטה , גורסת כל חיוך ומשמידה כל צחוק כי אי אפשר כי נמאס ..השאלה היא נמאס ממה? למה קשה לי? ולמה מעיק. על השאלה הזו לא הצלחתי לענות אף פעםולמה זה ככה ולמה שום דבר לא עוזר , וזה חוזר שוב ושוב ברוטינה אינסופית שכאלו מתנגדת להיעלם, כמו חיידק טפיל שלא משחרר. מה לעשות מה לעשות בבקשה שמישהו רק יעזור לי לצאת מהמבוך הזהההגזמה המיותרת שלי גורמת אפילו למועקה יותר גדולה משהייתה , אירוני קצת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
