מה אני אמורה לעשות , באמת שמישהו פשוט יבוא וידריך אותי
אני לא רוצה להתרחק ממנו , לא רוצה להתעלם ממנו , לא רוצה לא להיות איתו
כן הוא הראשון שאני רוצה לראות על הבוקר
והוא הראשון שתמיד יודע מה לעשות , מה להגיד , מתי לחבק
הוא היחידי שבאמת אכפת לו , שאני מרגישה שרק לו אני יכולה לספר , שרק הוא רוצה לשמוע
שהוא היחיד שיקבל אותי לא משנה מה יקרה
שרק איתו אני יכולה להיות אני
ואיתן , כיף לי
אבל בכל זאת הן פשוט לא מתנהגות כמו חברות שלי , הן רוצות אותי רק לעצמן , אני מבינה מאיפה זה בא אבל בכל זאת תפרגנו קצת גם אם זה קשה לכן , אתן אומרות שאתן מפרגנות וכל שנייה עושות לי פרצוף על משהו אחר זה לא נקרא לפרגן
אתן אומרות שאתן שומרות הכל בבטן אבל בערך כל שעה ביום אתן עוקצות אותי על משהו אחר או מתנהגות אליי מגעיל
זה לא נקרא לשמור
אני שומרת בבטן
שאני לא יכולה להוציא מילה ממה שאני מרגישה או חושבת , שאני תמיד פשוט אומרת סליחה , בלי להתווכח עם הצד השני גם אם הוא טועה
כי איו לי כוחות , כי אני מפחדת
כי אני אני
וזה הדבר שאני חושבת שהכי דפוק בי
אני התייאשתי