אין לי מקום

יש איזה ריגוש בזה שמישהו חדש נכנס לי לחיים.

גם אם זה לא רציני, ולא נדבר יותר ואני רק אראה אותו מדי פעם במסיבות בעיר ונגיד שלום אחת לשני, בכל זאת להכיר מישהו זה מרגש.. 

ככה מישהו חדש שהשפיע על איזה משהו במוח שלי, כי עם כל אדם וכל רגע אנחנו מתפתחים ומשתנים והסביבה משפיעה עלינו.

גם אם הוא השפיע עלי רק בחצי שעה של שיחה, הוא נראה מעניין.

חכם בטירוף, חריף, ציני, שזה מאוד חשוב לי בתור צינית.

למרות שעם כל החוכמה שלו הוא קצת עף על עצמו..

והוא נתן לי להרגיש את השרירים שלו שזה גם מאוד חשוב.

והיה בו משהו ממני, הייתה לנו איזה הבנה משותפת.

בדיחות שרק שנינו צחקנו מהן.

ואז אני מבינה ששוב אני קופצת לדברים וחושבת יותר מדי ומנתחת דברים יותר מדי.

עוד לא הכרנו וכבר אני חושבת מה יהיה בעתיד..

אבל היה בו איזה משהו מושך,

בטח העינים שלו .. הירוקות.

אוי אני משוגעת, בקושי דיברנו וכבר אני נופלת.

רוב הסיכויים שלא נדבר יותר ..