אין לי מקום

לא משנה מה אתם עוברים,

העבר תמיד נושף לכם בעורף.

הוא מאוחריכם והוא רודף אתכם והוא תמיד יהיה שם.

המלחמה האמיתית היא להמשיך להתקדם,

ולא להתקדם אל העבר אלא אל העתיד. 

הרגע חזרתי ממסיבה

ירדה לי קצת הסטלה,

מישהו ראה לי את התחתונים,

האמת שדיי לא אכפת לי

כואב לי הראש

ועדיין לא מצאתי את מה שאני מחפשת.

לעזאזל, כאילו יש לי איזה חור או בור בתוכי

ואני לא מוצאת שום דבר למלא את החור הזה.

כנראה שאני מחפשת זה חבר

אבל בכל זאת, לא מוצאת.

אני עדיין מרגישה ממש שמנה,

ושתיתי הרבה זתומרת הרבה קלוריות

ותכלס אני רושמת את הפוסט הזה רק כדי שאני אצחק על עצמי על הבוקר שהייתי מסטולה

וגם אני עייפה

ודרך אגב, תצילו את ישראבלוג!!!!! זה הבית שלי :(

תשלחהודעה

תשלח הודעה

תשלח הודעההה

תשלח כבר הודעה

תשלח לי הודעה

נו

תשלח הודעה כבר

תשלח הודעההה 

תשלח

תשלח

תשלח 

נו 

תרשום משהו!

יש איזה ריגוש בזה שמישהו חדש נכנס לי לחיים.

גם אם זה לא רציני, ולא נדבר יותר ואני רק אראה אותו מדי פעם במסיבות בעיר ונגיד שלום אחת לשני, בכל זאת להכיר מישהו זה מרגש.. 

ככה מישהו חדש שהשפיע על איזה משהו במוח שלי, כי עם כל אדם וכל רגע אנחנו מתפתחים ומשתנים והסביבה משפיעה עלינו.

גם אם הוא השפיע עלי רק בחצי שעה של שיחה, הוא נראה מעניין.

חכם בטירוף, חריף, ציני, שזה מאוד חשוב לי בתור צינית.

למרות שעם כל החוכמה שלו הוא קצת עף על עצמו..

והוא נתן לי להרגיש את השרירים שלו שזה גם מאוד חשוב.

והיה בו משהו ממני, הייתה לנו איזה הבנה משותפת.

בדיחות שרק שנינו צחקנו מהן.

ואז אני מבינה ששוב אני קופצת לדברים וחושבת יותר מדי ומנתחת דברים יותר מדי.

עוד לא הכרנו וכבר אני חושבת מה יהיה בעתיד..

אבל היה בו איזה משהו מושך,

בטח העינים שלו .. הירוקות.

אוי אני משוגעת, בקושי דיברנו וכבר אני נופלת.

רוב הסיכויים שלא נדבר יותר ..