אין לי מקום

באקט ליסט חמודה עד לגיוס !

- לסיים את דגראסי

- לסיים את שובר שורות

- להגיע למשקל 65 לפחווותתת

- לטוס להולנד ולונדון

- לסיים יב חחח

- לעבור לתחתון בבגד ים במקום מכנסון

- לעבוד!

- לקנות עגילי גולדפילד צמודים

- לעשות מסיבת גיוס עם טונההה אלכוהול!

- לחגוג יומולדת 18 מטורפתתת

- לנסות סיגריה 

- לעשות שופינג מטורףף אבל ממש

- לעשות ניתוח לייזר ( לא בטוח בכלל )

- לעשות מירוץ ( מקווה שיהיה )

- לסיים את חוכמת הבייגלה

המשך יבוא.

מדורה.

השיער שלי כבר מזמן מדיף ריח של שרוף, והוא כולו שפוך על הרגליים השלובות של זיו.

אולי עדיין לא השלמתי עם העובדה שכל העסק אבוד, כבר 6 שנים שהוא אבוד.

אולי צריך להגיד תודה על מה שהיה ועל מה שיש עכשיו, אולי ידידים זה מה שטוב לנו.

אני כל הזמן תוהה מה היה קורה אם העניין בינינו לא היה נגמר.

״על מה את חושבת?״ הוא שאל.

ואני משכתי קצת בכתפיים ואמרתי ״לא יודעת, על החיים.״

שיחקתי בשיער בריח השרוף בזמן שהוא שלח אסמס באייפון שלו. 

״מה אתה עושה?״ שאלתי.

״סתם.. משהו.״ 

אני כבר לא יודעת מי אני, 6 שנים או לא יודעת כמה, שכבר הכל אבוד.

עדיין עולות המחשבות, בכל זאת, אהבה ראשונה.

וכמה שרציתי להגיד לו משהו

״אולי נחזור?״ כמה שרציתי להגיד.

אבל בבוקר שאחרתי כבר הבנתי שזה לא זה, ושזה סתם מבדידות.

והאמת שכמה פעמים גם חיטטתי לו בשיחות וגיליתי שהוא רצה אותי בתקופה הזאת.

״משהו?״ סובבתי את הראש לכיוונו.

״כן איזה מישהי מהצבא.. סתם״ 

״מגניב״

״כן.״

כן.

לפעמים אני פשוט חוזרת על עצמי.. 

וכאילו פתאום נגמרו לי המילים.

אני סתם כל היום מתבכיינת על כמה שאני לבד וקשה לי

אני פשוט משעממת את עצמי וכבר נמאס לי מהבכיינות והפחדנות הזאת.