האמת שחשבתי הרבה על הקטע הזה.. 

איך להתחיל אותו .. מה יהי לי לומר כשהיום הזה סוףסוף יגיע..

והנה אני עכשיו יושבת וכותבת והמילים לא יוצאות לי.. התחושות הם מטורפות..

אין איך לתאר אותן במילים באמת.. איך אפשר לתאר הרגשה של אושר.. של הגשמת חלום.. של השגת מטרה

של סיום מסע ריגשי ארוך ומטורף שלימד אותי כל כך הרבה על עצמי ובכלל

אחרי שלוש וחצי שנים של נסיונות.. שכללו מספר לא קטן של בדיקות פולשניות, זריקות הורמונים, שינויים מנטליים ופיזיים

ועליות ומורדות בציפייה מטורפת לתשובה חיובית .. להצלחה..סופסוף זה קרה 

ככה מבלי לצפות.. ככה מבלי לחשוב.. ככה בלי תחושה מוקדמת כזו או אחרת.. זה קרה

עוד כחצי שנה בערך.. אני אהפוך לאמא.

וואוו.. גם עכשיו כשאני כותבת את זה אני לא מעכלת !!!

לפעמים כשאני מטיילת עם הכלבה שלי בבוקר אני מספרת לה עליו או עליה.. ומחייכת

מעכלת את העניין תוך כדי דיבור ומבינה שחיי משתנים.. שהצלחתי וקיבלתי את מה שחיכיתי לו כלכך הרבה זמן 

אני מבינה תוך כדי ההליכות, המחשבות והשיחות עם עצמי.. כן עם עצמי.. 

שאני מתחילה מסע חדש.. את מסע האימהות. את המסע של חיי שלא ייגמר בהשגת מטרה כזו או אחרת אלא יימשך תמיד 

ואיתו גם האושר שלי ההתבגרות החדשה שלי, השינוי הגדול שלי . 

לא רוצה להאריך במילים יותר רק הייתי חייבת לשתף אחרי שכל כך הרבה כתבתי ודיברתי על זה . 

המעגל שלי נסגר.. 

מימשתי את 3 השלבים שהגדרתי לעצמי לפני שנה וקצת בערך..מגורים, עבודה, משפחה. 

עכשיו הגיע רגע האמת שלי..

עכשיו הגיע רגע השקט שלי.. 

ערב שקט ורגוע לכולם :)