אופנה למתחילים

אני מודה נפלתי, גם אני נפלתי. תמיד בחיים יגיע השלב שתהיה קורבן, אז זהו, החלטתי שאת 15 דקות הקורבן בחיי אבלה כקורבן אופנה. אני, תמרה גרין, קניתי כובע קש. כן כן אחרי שהחזקתי עצמי רחוק מהמכנסונים הקצרצרים ושמרתי על ישבני מכוסה, אחרי שבחרתי סנדלים נמוכות מספיק (ללא פוליסת ביטוח לצניחה חופשית מהנעליים, כל פעם שבא לך ללכת יחפה) החלטתי לגוון באקססוריז שלי ולקנות כובע.

שלא תבינו לא נכון כובעים זה שוס אבל בחורף! כשאת משלבת כובע ברט קטן עם סניקרס, חולצת פסים וחצאית ג'ינס והופכת עצמך לוולדו (איפה אפי בישראלית...) סקסי כזה, אבל בקיץ בתל אביב ובכלל במישור החוף... חם, מזיעים, אין מקום לשים את משקפי השמש ועדיין נפלתי.

אני לא יודעת אם זו החתונה של קייט ופרינס צ'ארמינג או כרטיס החבר בללין שמביא את מחירי הכובעים ל30 שקלים - נפלתי ואני אוהבת את זה!!!!!

אני מניחה שהחיבור שלי לכובעים נובע בעיקר מהפרגון שלי לאישה מצליחה שהחלה בתפירת כובעים "והדוגמנית" הקבועה בבלוג שלי, גבריאל בונר שאנל - הלוא היא קוקו שאנל.

למי שלא מכיר או לא חובב סרטים צרפתיים (אודרי טוטו במיטבה!) קוקו שאנל היתה אישה ראשונה בענף העיצוב, אישה שהתחילה מכלום והקימה בית אופנה, אישה שמאפשרת לכולנו לנשום היום כי בעטה במחוכים לכל הרוחות. תחשבו, במקום להפוך את עצמי לקורבן דרך כובע הייתי צריכה לקשור את הצלעות שלי ולמשוך ולמשוך?(!@#$%^&*) זה נשמע בעיקר כואב. אני חדשה פה אז אתם לא מכירים אותי אבל כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא עושה כואב. לא כואב ולא פתח תקוה! אני בחורה עם עקרונות!

אני לא יודעת באיזו נקודה זה מתחיל אבל ברגע שמוסיפים כובע לאאוטפיט את פתאום מרגישה כאילו יצאת מהרחוב ונכנסת להפקת אופנה עם צלם בלתי נראה. את מרגישה מיוחדת, מעניינת ובעיקר יפה! ואני חושבת שלא משנה כמה את רואה את עצמך כאדם חושב ורציני, תמיד בא לך לעשות זאת בחן.

ביום יום אני משתדלת להתרחק מהמצלמות אבל לי תנו לגלות לכם - אני "מדגמנת" באתר אינטרנט של טיפולים אלטרנטיביים של מטפלת מצוינת בשם טל גת. אחרי כמה טיפולים טל הציעה טיפול רפלקסולוגיה בתמורה לצילומי כפות הרגליים שלי. כאן הצלם היה נראה אבל "חליק" - קיבלתי עיסוי בכפות רגליים וקרם שטל מכינה במתנה...הו, החיים יפים.

ואני יודעת שזה לא לענין ושעברתם את הגיל אבל אין מה לעשות זה הזמן לתת לי כיף דמיוני באויר. אז אנא, הרימו ידכם כי ככה צריך להעביר את צהרי שבת: במזגן ובקבלת עיסוי כפות רגליים. 

אז רגע לפני שהדיווה שבי תתפרץ ללא שליטה ולכבוד סוף השבוע הייתי רוצה לבקש מכולכם לשים כובע או כל פריט אחר שיגרום לכם להרגיש מיוחדים ויפים.

חמישי שמח לכולם!

הגברים בארץ מאוד מצחיקים אותי. מבחינתו אם הוא החליף את המכנסים הקצרים בארוכים ואת כפכפי האצבע בכל פריט אחר הוא ממש השקיע. עבור גברים העדר חום ונוחות הם ערכים עליונים. זה נשמע נחמד...

אתמול יצאתי לאוטו באבן גבירול, שהוא אחד הברים החביבים עליי. בכל אופן באוטו יש אנשים יפים. התיישב לידי בחור עם עיניים יפות, שפתיים יפות ומסיבה לא ברורה פאות ג'ינג'יות?!?! לאחר שהבנתי שלא חזרנו בזמן לשנות השבעים קלטתי שהעובדה שהפאות היו לא שוות היא זו שהפריעה לי ומצאתי עצמי לוגמת יין וחושבת על אחד ה"בחורים" הכי חכמים אי פעם - מיסטר דה וינצ'י. דה וינצ'י היה אחד המקדמים המוכרים יותר של יחס הזהב (אפשר להגיד אותו הדבר על פיבונצ'י אבל לדעתי מעט מאוד חובבי מתמטיקה קוראים את הבלוג הזה ולכן אשאר עם דה וינצ'י). יחס הזהב הוא יחס של 1:1.61 הנותן את הפרופורציות המושלמות. אני לא יודעת אם השימוש נבע מכל הכוסיות שהיו סביבו כמו המונה ליזה וחברותיה אבל ככול שהיחסים בין איברים שונים בגוף מתקרב ליחס האדם נחשב סימטרי יותר ועל כן יפה יותר. יחס זה קיבל משמעות במתמטיקה, אדריכלות וכמובן באסתטיקה. הקונספט של 90-60-90 נובע גם הוא ממידות אלו. אני מניחה ש90 -55.9 -90 הוא מינוח מדויק אבל קליט קצת פחות...

למי שתהה מה לעזאזל אני רוצה לספר פה (חוץ מעל הפטישים הקטנים של "דוד" שמת כבר לפחות 500 שנה) הוא שאם הטבע לא נתן את היחס המושלם כביכול - חוקי אופנה מסוימים יכולים לעזור:

1. תקני עקבים - לא עקבים גבוהים שיגרמו לך ללכת מוזר ולקלל בתדירות גבוהה אלא עקבים שירימו מעט את הגוף ויוסיפו אורך לבעלות חלק גוף תחתון קצר. באותה נשימה אציין שבקיץ חשוב שהסנדלים שאת קונה יהיו מעור רך. חבל להעשיר את תעשית הפלסטרים לשווא, במילא בקיץ המכירות שלהם מרקיעות שחקים...

2.  תקני מכנסיים/חצאית עם גיזרה שחותכת את הגוף במקום הנכון, כך שהמראה יראה הרמוני יותר. כך לדוגמא בחורות עם חלק גוף עליון קצר או בעלות חזה גדול עדיף שיקנו חצאיות שמגיעות מקסימות עד קו הפופיק, קו רוחב במיקום גבוה יותר יצרו מראה קצר ו"נבול" מעט...

3. תשתמשי בצבע - הקיץ מזמן לנו אופנה צבעונית ומלאת טקסטורות. כווני את תשומת הלב לאיזורים שאת אוהבת וכפועל יוצא תורידי מפוקוס את האיזורים היפים פחות. לדוגמא בחורות מלאות - לרוב זוכות לחזה שופע, מתנה כיפית לכל הדעות. חולצה צבעונית, לא חשופה תדגיש במידה הנכונה את האיזור שבורך.

4. תשמחי שאת חיה ב2011 - היום בניגוד לשנים עברו קיימים המון סגנונות  והמון גזרות. מותר לך ללבוש כמעט כל דבר.

בסופו של יום, "הפרופורציות המושלמות" הן קונספט נחמד אבל אם את לא בת 16 או ברזילאית (איך הן עושות את זה?) סביר להניח שהישבן שלך לדוגמא לא יהיה מושלם וזה בסדר. אז קחי את ארגז הכלים שלך שאת קוראת לו ארון ותבני מראה מחמיא. מאמינה בך, תמרה. 

אהלן אהלן! מה שלומכם? חג השבועות מגיע ומזכיר לנו שזהו, עד סוף ספטמבר לא נטעם עוד חופשים, לפחות לא כאלה שהמדינה משלמת עליהם...

מעבר לזה ליום או יומיים אנחנו זונחים את הברביקיו שקיבל חיזוק מבערך פסח ויושבים ואוכלים גבינות.

היה לי חבר שהיה לוקח את החג הזה אישית. אני מעריכה שרוב הגברים מרגישים כך במידה מסוימת, רואים בהעדר הבשר על השולחן כסוג של הצהרה פמיניסטית או רצון להראות מי באמת שולט בבית! אז בנקודה הזו שימו לב חבר'ה ש:

א' - אם זה קורה אחת לשנה - מצבכם טוב...

וב' - אם זה קורה לרוב רק ביוני, זה כנראה לא קשור אליכם...

בכל מקרה בדומה להרבה חגים יש נטיה לחזור ללבן, להרגיש חגיגיים. אני לא יודעת כמה מכם באים ממשפחות מסורתיות או לחילופין גרים ליד בית כנסת (בוא נהיה ריאליים) אבל לרוב לקראת שבת מבקרי בית הכנסת לובשים את בגדיהם החגיגיים, הלבנים והולכים לחגוג את כניסת השבת. אני חושבת שזה יפיפיה! בחג האהבה שלנו (טו באב) ידוע שכבר מימי התנ"ך בנות ישראל התמות היו לובשות שמלות לבנות ויוצאות במחולות במטרה לתפוס חתן. אני לא יודעת כמה מהמנהג הזה נשאר היום במיוחד לאור העובדה שרוב הבנות מפסיקות להיות "תמות" כבר בגיל 15?!?! אבל המחשבה עליו תמיד מעלה בי חיוך.

לגבי חתונות - הצבע הלבן שלובשת הכלה מגיע ממנהג נוצרי שהתחיל בערך במאה ה-16. אני אומרת שזה אחלה מנהג ובואו נזרום איתו כל עוד החתן לא מגיע גם הוא בחליפה לבנה תואמת כולל מוקסינים לבנים ($%^&*@!).

לא משנה מה הסגנון שלך לבן מוצא מקום של כבוד בכל מלתחה:

האלגנטיות - חולצה לבנה עם מחשוף עדין משיפון בתוך מכנס גבוה מחויט, עם נעלי סירה שטוחות ושרשרת פנינים.

האקלקטית - שילובי שחור ולבן לאור כל האאוטפיט: חצאית כהה גבוהה, חולצת פסים או הדפס קל, צעיף/מטפחת בצבעים ניטרליים ותיק הכולל נגיעות לבן. חשוב לשים לב לדקויות, שלא יראה כתחפושת.

הנופשת - בשנים האחרונות, טרנד הנופשת נכלל כאחד הטרנדים הבולטים - ספארי, Navy או פרחים. אני אוהבת מראה של חופש. הוא נותן לך הרגשה טובה גם כשאי אפשר לנפוש באמת וכל עוד מראה הסטלנים מהודו לא נכלל בהגדרה אני בעדו לגמרי.

וכמובן הרומנטית - כמה שיותר לבן יותר טוב. שמלת פרחים ברקע לבן עם נעלי בובה צבעוניות, שמלות הכוללות תחרה עם שילובי קשתות עדינים (ובבקשה לא מופרכים! בנות אתן לא אמורות להיות בית גידול לציפורים, אין סיבה שהראש יראה כמו קן!, תודה לאל אנחנו לא באנגליה!) בנקודה הזו אני יכולה להמליץ על חנות בשם tanti becky - חנות מצוינת לבחורות רומנטיות ובכלל. החנות ממומקמת ברחוב בר כוכבא 63 בתל אביב, ממש קרוב לדיזינגוף.

דבר אחד שחשוב לשים לב בכל צבע אבל במיוחד בלבן הוא הגוון - בחורות כהות יראו מצוין בלבן נקי, בעוד שבחורות בהירות יראו הרבה יותר טוב בשמנת או בצבעים דומים השוברים את חוזק הלבן הנקי. אז שכל אחת תמצא את הלבן שלה ותצא לרקוד ברחובות או לפחות תאכל פיסת עוגת גבינה טובה.

ותזכרו לא משנה מה הסגנון או גוון העור שלך - לבן נותן אור לא רק בפנים אלא גם בתחושה!