לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אתה יודע ? אתה צריך לכתוב.

אמרת שאני יפה. אמרת שאני מוכשר. אמרת שאני כותב מדהים. אין לי מה להפסיד. 24. תל אביב. סטודנט. רווק. חושב שהחיים שלי מעניינים. נחייה ונראה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

סורי, כאן לא לשכת רווחה


30-07-2011 15:17

אדם סידר לי בחורה. 
יותר נכון אמא של אדם סידרה לי בחורה. 
יותר נכון, אמא של הבחורה סידרה לי בחורה.

אתמול הלכתי ראש בקיר :
גם אמא של הבחורה מחלקת ת'מספר שלה - כנראה מקרה סעד.
גם התקשרתי לחברה המשותפת שלנו בפייס. - אמרה "חנונית - אין מצב".
גם בטלפון היא אמרה שהיא לא שותה אלכוהול. תמרור אזהרה.

יאללה מה יכול לקרות.
בחורה טובה על הנייר, השיחה בטלפון זרמה, סך הכל- נראה טוב .. 
אולי ייצא ממנה משהו.

אמיתי, היא עשתה את כל הטעויות האפשריות בדייט.
להלן ציטטות נבחרות:
"אני לא יוצאת הרבה.
בקושי מתחילים איתי.
ת'כלס אני מעדיפה לישון.
אני לא כזו סוציאלית.
בחיי לא השתכרתי.
תמיד אומרים לי, תשתחררי !
אני סגורה כזאת."

היה נחמד סך הכל, שתתה קצת יין, החזרתי אותה הבייתה..
היום בבוקר כבר סגרתי ת'סיפור.

סורי, כאן לא לשכת רווחה.

15:32
נכתב על ידי thatsme , 30/7/2011 15:42  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בית קברות.



25-07-2011 23:39 
בית קברות.

הלכנו לבקר את סבא וסבתא, וסבתא.
השנה לקחתי קורס  ניתוח יצירות אומנות. היום המידע הזה היה לי לרועץ.

תיאור: 
לקבר של סבא וסבתא שלי יש בסיס משותף, ממנו צומחות זוג מצבות.
השיש בגוון אופ-וויט ובו סיבים עדינים, בהירים וכהים שמוסיפים קצת צבע לאבן הקרה.
פינות המצבה מעוגלות ובצדדדים נגלת אבן חשופה מוחלקת. שם המשפחה נכתב באותיות קידוש לבנה בחלק המשותף לשני הקברים.

הקבר של סבתא שלי בצורת מלבן. עשוי שיש שחור עם נקודות לבנות.
המצבה עם בסיס רחב, מוצרת ושוב מתרחבת. בפינתה מונח כד עליו חרוט השם של סבתא שלי.
החלקה של סבא שלי, שעוד בחיים, נמצאת בסמוך ומכוסה באבני דמויות חלוקי נחל לבנים.

ניתוח:
סבא וסבתא שלי היו זוג מקסים. סבא שלי לבד היה כמו שבר כלי.
סבתא שלי נפטרה במפתיע כשהייתי בן 15. כמיטב זכרוני, מרשלנות רפואית. הגוף שלה לא עמד במינון התרופות שקיבלה, או משהו כזה.
הסבא שכל משפחתו נטבחה באוקראינה, לקח אותי בהורדת ידיים גם בגיל 91, שתה כוהל 90% בלי למצמץ, 
עבד במפעל לטנקים ושלח איזה גוי לבית חולים כי הוא פתח ת'פה על יהודונים, 
אותו סבא היה שבור, 5 שנים לבד עד שמת. 
בצד השני, סבתא שלי שכל החיים שלה היו הבנות שלה - חלתה באלצהיימר. 
המחלה שלה הוציאה את אופיו ה"זקן" של בעלה, סבא שלי. יש מצב שאם הם היו חיים במאה ה21, הם היו מתרגשים מזמן.

אז היום אני רוכן מעל לאבן של סבא וסבתא שלי ומקרצף אותה כאילו מחר לא יכסה אותה אבק.
אני מחליף מחשבות עם עצמי.
החול והאבק בראש שלי היו כמו דם שאני מנסה לשטוף מהאבן. 
עברו עשר שנים ועדיין התחושה מצמררת.
האווירה מסביב לקבר שלהם מחוייכת, כרגיל. 
מספרים סיפורי "סבתא פולניה" ויורדים על סבא שהתייחס לדוד שלי תמיד כאילו היה ילד.

אחר כך, הלכנו לראות את הקבר של סבתא. קבר אחד יותר מידי.
עם כל המידע שיש לי בראש, על תיאור ניתוח ומתן פרשנות - לא יכלתי להתעלם מהתובנות שהכו בי באותו הרגע.
פתאום היכה בי איך אבן שאמורה להיות גנרית וחסרת כל משמעות, מנציחה ומשקפת את חייו ומותו של אדם.
נפל האסימון, שממש כואב לי על איך שהקבר של סבתא שלי נראה, אל מול הקבר של סבא וסבתא שלי.

תמיד אמרת שאת רוצה שיביאו לך פרחים כשאת בחיים ולא כשאת בקבר. 
מה הוואזה הזאת עושה על המצבה שלך ?
זאת לא את. מגיע לך יותר, סבתא.
00:24
נכתב על ידי thatsme , 26/7/2011 00:36  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היבריס


24-07-2011 23:06
יש כזו המצאה שאנשים כותבים רק כשרע להם.
לא רע לי.

השבוע אני יוצא מהבית.
טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה, אם הכל יילך כשורה- בסוף השבוע - אני בדירה.

כל הסופ"ש הייתי עסוק ב-לסחוב, להזיע, לשטוף, לעלות במדרגות, לשטוף, לארוז ושוב לשטוף.
אבל שומדבר לא הצליח למחוק לי ת'חיוך מהפרצוף.

לא יצא לי לחשוב על עמית. גם הרבה פחות על אילנה..
אפילו נפנפתי את רותם, שרודפת אחריי במסרונים.

עסוק זה טוב. עסוק זה מצוין.

במוצ"ש ישבתי עם אורן ברמת החייל, הוא (כרגיל) התמרמר על החיים.
אני ? ישבתי בטישירט וכפכפים על כסא בר גבוה כזה -
מסתכל על הנוף האנושי כאילו כלום לא מעניין אותי.

אורן מקטר: אין לו מישהי. אין פה בחורות יפות. אין לו ריגוש בחיים.
אני ? מנותק. כולם על הזין שלי.
הציונים סבבה. העבודה סבבה. להיות לבד (לעיתים) סבבה.
אני הולך לגור במסריק. סבבה.

היבריס ? ברור, אני צופה פגיעה.
לפחות בפנים אני יודע שאני חרא מתנשא, פוץ יהיר וחסר סבלנות.
יש מצב שהכל יתפוצץ לי בפרצוף.
23:15
נכתב על ידי thatsme , 24/7/2011 23:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Back to square one.


13-07-2011 22:54
קשה יש רק בלחם.
יצאתי מהמשרד. חייגתי. לא ענית. למה שתעני ?
החזרת צלצול אחרי שעתיים (כרגיל)
שיחה על מה קורה ומה נשמע ומתי המבחן הבא.

בצהריים כבר החלטתי. אני גומר את זה.
יש מצב שבשבוע האחרון דיברתי יותר עם החברה שלי לשעבר מהבחורה שאני יוצא איתה כבר חודשיים ?!
באמת כבר נשבר לי הזין. זה לא זה ואת יודעת את זה.

נראה לי שהקשר שלנו .. כבר נהייה מנומס.
מנומס ?
כן מנומס. כמה אסאמאסים מיותרים של "לומדת ?" "לילה טוב מותק" ו"בהצלחה מחר" 
את לא שמה עליי. ולי לא ממש אכפת.

בראש שלי היית פחות מופתעת. מצד שני, לא פרצת בבכי.
את רוצה קשר זורם וקליל ? אני רוצה קשר.

היה לי כיף. גם לי.
יש לך את המספר שלי. גם לך.

Back to square one.
23:02

נכתב על ידי thatsme , 15/7/2011 00:19  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היו זמנים במקסיקו


13-07-2011 22:34
לאילנה;

היו לנו זמנים במקסיקו.
אכלנו. שתינו. הזדיינו. חזרנו לארץ. סמסטר. נפרדנו.

השבוע שוב שאלת "מה קורה ?" בג'ימייל.
סיפרת לי שחרא לך בלימודים ועל הדרך גם חרא לך בחיים.
הייתי נחמד. אולי קצת אדיש.
באותו יום נתקלתי בסרטון שהזכיר לי איזה קטע שהיה לנו בחו"ל.
מה, אנ'לא אשלח לך ? אשלח.

שומדבר לא הכין אותי למייל שלך:
"מה אתה חושב שאני לא זוכרת?"
"אתה חושב שאני לא מתגעגעת לשטויות שלנו?"
"לפני שנה ושלושה ימים טסנו לחו"ל"

האמת שאנ'לא עוקב אחר היומן בחיפוש אחר אבני דרך בקשר שלנו.. (וטוב שכך, נראה לי)
קיצור, עוד לא יצאת מזה האא ? מה זה עוזר לי ? זו אשמתי ?
את הבאת את זה על עצמך.
נפנפתי לך באמת עוד קצת מול הפנים. תבכי קצת. אולי זה יכניס לך שכל לראש.

למחרת, עוד פעם בצ'אט (!)
חברה ביקשה שאשלח לה מקומות שהיינו במקסיקו, אתה יכול לעזור לי ?

אילנה, היו זמנים במקסיקו, היו גם בתל-אביב.
את עוד תחזרי על ארבע.
רק תזדרזי בבקשה בייבי.. לא אחכה לך לעד.
22:46
נכתב על ידי thatsme , 13/7/2011 22:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  thatsme

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

1,021
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthatsme אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על thatsme ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)