אין לי על מה לכתוב...זה כל כך מוזר תמיד יש לי מה לכתוב תמיד יש לי מה להגיד...באמת שמאז שפתחתי את הבלוג תמיד יש לי מה להעביר כאן ...ועכשיו כל כך ריק...אין לי את ה"מוזה" התמידית שהייתה לי..
כמה אנשים ביקשו שאני אעשה פוסט חדש...כי כבר עברו שבועיים או שלושה מאז האחרון..אבל אין לי?!./=
בעצם יש לי...אבל אני לא יודעת איך לנסח..עוד משהו מוזר שקורה..ממתי לי יש בעיות ניסוח בבלוג?..
בכל מקרה..
התחלתי להתערער בקשר לשמירת השבת..בעיקרון אחותי הצהירה שהיא מפסיקה לשמור שבת...בטענה שהחיים בתור חצי חצי לא טובים לה..שהיא לא יכולה לחיות חצי חצי זה או להיות דתייה או לא..אז אנחנו באמת לא הולכות עם שמלות חצאיות והולכות לבית הכנסת אבל כן שומרות את השבת פחות או יותר כהילכתה..ואז פתאום המשפט הזה ...אוףף...שיבש לי,גרם לי לחשוב יותר מידי ...("אני לא יכולה לחיות חצי חצי זה פשוט לא טוב לי ..") אני לא אומרת שחלילה זה לא טוב להטיל ספק בדברים, גם לתהות מידי פעם זה טוב ...זה מעולה...זה מועיל מגרה את המחשבה אבל לא לחשוב כל כך לעומק..בנושא..זה גורם לי לתהות על דברים שהיו לי כמובנים מאליהם ופתאום הם סימני שאלה גדולים.
האם שמירת השבת שלי היא באמת שמירת השבת הנכונה, האם החיים האלא מתאימים לי ולמה אני בעצם שומרת את השבת?!..
כי ככה אמרו?...כי ככה חינכו אותי??..זה לא צריך להיות ככה...
האמת היא שבתחילת הדרך..שרק ההורים שלי התחילו לשמור שבת זה היה בכיתה ב' שלי ..ואני בתור ילדה קטנה לא באמת הבנתי מה אני עושה...הלכתי על פי מה שההורים שלי עשו אמרו וכו'..מאוחר יותר זה הפך להרגל..ואחר כך לכבוד להורים...
רק בסוף...זה התחיל באמונה שהתחלתי ליישב את דעותי לעומק...אני לא יודעת אם בתור נערה חילונית יהיה לי פתאום טוב יותר...אבל מה שמפחיד אותי שאני לא באמת אשים לב להבדל..ואז זה יגרום לי לתהות לשם מה כל השנים האלא של ויתורים והקרבה היו לחינם?...ואולי אני אבין שזאת הדרך שלי ...ואולי זה באמת מה שנכון לי ...וככול שאני מתעמקת בנושא .הזה אני יודעת שעל השבת אני לא מוותרת...זאת האמונה שלי ..זה הכבוד שלי להורים...זה ההרגל שלי..אבל אז נשאלת שוב השאלה...האם זה צריך להיות מהסיבות האלא...אף פעם לא חיללתי את השבת..אני לא יודעת אם גם יקרה ואני אחליט להתנסות בצד השני אני אהיה מסוגלת ללחוץ על המתג של החשמל..או לנסוע..אני לא יודעת אם זה באמת מה שאני רוצה אבל אני בכלל לא מצליחה לגבש החלטה....זה כל כך קשה..איך היא הצליחה ?..לזרוק כל כך הרבה שנים של שמירה ?...טוב כל אחד ואיך שטוב לו....אבל זה גורם לכל כך הרבה לא טוב מסביב שזה לא יאומן...ההורים אמרו לה שתעשה מה שטוב לה..אבל במפנים היה נראה נראה לי כאילו הם שניהם רוצים לפרוץ בבכי...וזה שובר..אי אפשר לראות איך ההורים שלך נשברים...
זה כואב לשניהם...ואולי מכאן גם שאני לא הולכת לשבור את זה...לא את זה..ולא אותם....והנה כאן נכנסים הלבטים...והשאלות שכבר נשאלו בתחילת הפוסט....למה אני עושה את זה בכלל ??בשביל שההורים שלי לא ישברו ..או שאני פשוט מאמינה...
אני כן מאמינה באלוקים אני כן חזקה באמונה שלי שיש כוח גדול מכולנו אני כן ואני כן ואני כן ...ואני פשוט לא...
זה כל כך לא פשוט להיות שומר שבת בסביבה חילונית לגמרי...בית ספר חילוני חברים חילוניים שחלקם אפילו לא מודעים שבשבת לדוגמא לא מרימים טלפון ובטוחים שלשמור שבת זה רק ללכת עם שמלות ארוכות וחצאיות עד הרצפה...לא כל האנשים מודעים לזה..לא כולם יודעים מה זה לשמור...ואז באות השאלות..:
"מה צ'אקי את באה ביום שישי נוסעים לכנירת נחזור בערב"
"אבל **** אני שומרת שבת..."
"אז מה?...מה הקשר?!"
"אז אני לא יכולה לנסוע מותק...זה אסור..."
"מה גם זה אסור??..בגלל זה לא תבואי איתנו???כי את שומרת שבת.."
"אממ...כן...?!/= "
דברים שנראים לי ברורים מאליהם ואנשים אחרים אפילו לא מודעים לזה..וזה נשמע נורא בכייני אבל זה נורא מקשה על העיניין...
החיים שלי יותר טובים מכל דבר אחר...אין לי טענות...למרות שתמיד יש מקום לשיפור בכל דבר בחיים..אבל ..לא רוצה...לשנות...רוצה אותם כמו שהם....
אני לא יודעת אם לא הייתי שומרת שבת הייתי יוצאת בנאדם כשם שאני היום ...זה רק מחשל...."מה שלא הורג רק מחשל"
אז זה מעולם לא הרג אותי...נהפוכו ..ובאמת ששום דבר רע לא יצא משמירת השבת...רק דברים טובים..אבל בשלב הזה בחיים אני כבר לא בטוחה בכלום....
אני כל כך צריכה את החיזוקים האלא...ואף אחד לא יכול לתת אותם...החיזוקים נמצאים רק אצלי..רק אני יכולה להחליט ורק אני יכולה להגיע למסקנות האלא....
זה מוציא אותי מדעתי .....
אבל ....אבל אבל..טיפת אופטימיות לא תהרוג אותי...וכאן נכנס המשפט הקבוע הידוע...כאילו נכתב רק בשבילי....
"יהיה טוב.." "הכל לטובה.." או "תן חיוך הכל לטובה.."
אז החיוך עוד לא ירד מן הפרצוף..^_______^ הוא כאן לפני ומאחורי כל ההתבלטויות המעצבנות האלא..."ועיניינו הן לפני העצב"-אל תשכחו...אני לא שכחתי..^^
ומאחורי כל הקושי והעומס של המבחנים הנוראיים האלא...
נשארו רק עיצוב גרפי יום רביעי יום חמישי היסטוריה..יום ראשון מתכונת לשון ושבועיים אחרי כן בגרות בלשון ובמקרה הלא טוב מבחן חוזר במתמטיקה ובע"ה נעלה ונצליח ואת הציונים נשפר נעלה והמצברוח יעלה איתם..!
את הנסיעה לאילת נממש ללא ספק ..שיעורי נהיגה נתחיל את הרשיון נוציא ונסיים הרבה דברים לא סגורים החופש...
ובקשר לנסיעה לאילת...אם אתם מתכוונים להוציא את הנשמה כמו שנה שעברה...תשכחו מזה..אתם יכולים לרדת לבד....
אל תוציאו את החשק בבקשה...זה יכול להיות כל כך טוב..!!אנחנו כל כך הולכים לעשות בטן גב בחוף לעשות שרפה שהעולם עוד לא ידע לפגוש את הבנאדם בין החתיכים לשתות איתו שוקו לטייל בטיילת....לצייר למויש ציור יפה...למסור נשיקות לבדאל וכל כך אבל באמת שכל כך להנות....כי זאת המטרה..ומגיע לנו...גם ככה עבדו כל כך קשה השנה וזה החופש האחרון שלנו יחד....פחות או יותר לפני שכל אחד מתגייס....אז אללה...לנצל......(=
או ...כשמדברים על אילת איך שהוא המצברוח עולה...
ומשום מה ללא קשר לפוסט עצמו..אני חייבת אבל פשוט חייבת לכתוב כאן שיר.....או לפחות חלק ממנו...ובלי להכנס ללחץ מהמזרחית..(; למרות שאני יודעת שיהיו כאן אנשים שיבואו בתלונות....
השיר הבא מוקדש למושלמי..^^
"אני ואת ..זאת אהבה מהשמיים..!!!!
אני ואת זה השילוב הכי נכון..!!
רואים אצלנו את האושר בעיניים ....^^
לחיות איתך זאת הרגשה של בטיחון.."
ועוד אחד אחרון...:
"עיוני לא בוגד בחייאת עיוני לא בוגד נשבע עיוני לא בוגד.."
זהו...וזה רק חלק קטן ממחרוזת מופלאה של שירי איכות נהדרים הדיסקים בחנויות רוצו וקנו בהמוניכם..(=
אהה ועוד דבר אחרון שהייתי חייבת לשים ...זה משהו ממש חמוד שראיתי באחד האתרים...:
מעשה בסנונית של רצתה לעוף בחורף דרומה, אך במהרה גבר עליה הקור והיא החלה לעוף, בדרך קפאה ונפלה בשדה.
פרה שעברה במקרה, חירבנה עליה, בתוך החרא היה לציפור חם ונעים, אז היא פצחה בשיר.
חתול ששמע את השירה, הוציא אותה מהחרא, ניקה אותה, ואז טרף אותה.
מסקנה:
לא כל מי שמחרבן עליך, הוא האוייב שלך...
לא כל מי שמוציא אותך מהחרא - הוא חבר שלך...
ואם אתה בחרא וטוב לך: תשתוק!!!
הממ יש בזה משהו ...(= חח לא משנה...בקיצור דיי להתמרמר על כל מה שקורה עוד מעט החופש והחיים מעולם לא היו טובים יותר....חיוכים חיוכים ...שיהיה לכולכם המשך שבוע מעולה והמון הצלחה נשיקות ושוב חיוכים..^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
