אני באמת שלמה עם עצמי. עד שאתם באים וזורקים לי מילה, ואז זה מעסיק אותי שבוע. לא משנה כמה ארגיש טוב עם עצמי, וכמה אני לא זקוקה כלל לפידבק כי את זה שאני צריכה אני כבר מקבלת, מילה אחת ואני לא שווה כלום יותר. אין לי בעיה עם הגוף\פרצוף שלי, אבל אם מישהו יעיר לי- אני עדיין אפגע. זה מטמטם אותי כל פעם מחדש, ואני נוטה להאשים את הדאדיז אישוז שלי. הצורך הקבוע הזה בפידבק חיובי מצד המין הגברי. אני חושבת שזה מוריד מהערך שלי, הצורך הזה. אבל הוא קיים, ונכון לעכשיו- הוא כאן כדי להישאר. 

בנושא אחר, 2014:

עדיין סטודנטית, עדיין ממורמרת, עדיין בתולה, עדיין חסרת תכלית נראית לעין, עדיין חסרת מכשיר סלולרי למען השם!!! 

מבחינתי אנחנו כבר בלילה ואף לפנות בוקר, ולכן אקטע את הפוסט המופלא והמעשיר הנ"ל ואפרוש גם אני בשיא. 

לילה טוב