אם יש בן אדם טוב בעולם הזה (יש הרבה כמובן) שנמצא בחיים שלי זאת סבתא שלי. סבתא שלי מאז ומתמיד הייתה שם, לעזור לכולם ולקנות לכולם ולייעץ לכולם ולטפל בכולם ולתמוך בכולם ולשמח את כולם ומה לא. לסבתא שלי יש שלושה אחים מבוגרים (בין 60 ומשהו ל70 ומשהו). שלושתם איך לומר..לוקים בנפשם ברמה כזו או אחרת. אחת נמצאת במוסד סגור ושניים אחרים מתגוררים בבתים של עמידר, כאשר אחד מהם נמצא במצב נפשי יחסית סביר והשנייה סובלת *בין היתר* מסכיזופרניה או משהו בסגנון. שניהם חיים ונמצאים בבית ולא במוסד או בית אבות רק בזכותה. היא האפוטרופוס של שלושתם ומטפלת בהם בקביעות אפילו שהם גרים במרחק שעת נסיעה ואין לה רכב. כל שבת היא משתדלת לבקר את שניהם ופעם בחודש גם את האחות שסגורה במוסד. בדרך כלל אמא שלי מסיעה אותה ולפני כן תמיד היא עורכת להם קניות ואף מוציאה על צרכיהם אלפי שקלים בחודש. בנוסף היא גם ממנת את האחיין שלה שנמצא גם הוא במוסד ולאחרונה הגיע אח נוסף שלה מצרפת לאחר שהתגרש מאישתו, איבד את הכסף והעבודה שלו והוא בתהליכים של לאבד גם את עצמו ועבר לגור אצלה. בנוסף אליו מתגוררים אצלה גם אחות של אמא שלי (הבת הקטנה שלה) עם בעלה ושלושה ילדים קטנים שהגדול מבניהם בן 10 והקטן 3. בנוסף לכל האנשים והאחריות וההוצאות האלה, אחות נוספת של אמא שלי עוברת תקופה קשה כאשר בעלה עזב את הבית והשאיר אחריו חובות שכמובן סבתא עוזרת לשלם. בנוסף לכל זה, סבתא צריכה לדאוג לעצמה והיא תמיד דואגת לפנק את כל הנכדים. אחרי הרקע הזה רציתי לספר משהו שקרה לפני כמה שבועות כאשר אני, אמא וסבתא הלכנו לבקר את שני האחים של סבתא. סבתא החליטה שהיא רוצה לנקות לאחותה את הבית (כל מה שאחותה, 70+, עושה בעיקרון זה לשבת, לישון ולעיתים לדבר לעצמה ורק אם פונים אליה אז להחזיר בערבית מרוקאית ולכן אין לה אפשרות לנקות ויש לה מטפלת שמנקה כמו שאני מתמטיקאית). אני ישבתי בסלון ואמא החליטה לצאת לחנייה ולנקות את הרכב באותה הזדמנות, כאשר שני האחים של סבתא ישבו מול הטלוויזיה ואני גם כן. פתאום סבתא החליקה למצב שכיבה. אין בן אדם שיותר גרוע ונלחץ ממני במצבים כאלה ולכן לקח לי שנייה לעכל שסבתא הרגע נפלה לי מול העיניים. חשבתי שהיא קיבלה מכה בגב או בראש וממש נבהלתי ורציתי לבכות, אבל זה היה עיתוי ממש גרוע. ואז יצאתי לבחוץ וקראתי לאמא שתבוא מהר. בזמן הזה סבתא ביקשה שלא אעזור לה לקום לרגע ואמרה שהיא לא קיבלה מכה בגב אלא ביד והיא חושבת שהיא שברה אותה (היא עובדת בבית חולים ובנוסף שברה בעבר את ידה השנייה שגם היא הייתה במצב לא הכי טוב, ולכן היא יודעת על מה היא מדברת). ואז היא התחילה לבכות בזמן שאחותה ישבה והמשיכה לבהות בטלוויזיה (היא על המון כדורים ולכן היא מאד אדישה) והאח השני רצה לעזור אבל סבתא פשוט לא יכלה לזוז וביקשה שלא נזיז אותה לכמה דקות. כשהיא בכתה נשברתי לגמרי ומאז כל פעם שאני מסתכלת על הגבס אני שואלת את עצמי למה זה מגיע לה. לא רק השבר ביד, אלא כל מני דברים רעים אחרים שעוברים עליה. למה הכל נופל עליה, שהיא הבן אדם הכי טוב שראיתי אי פעם? למה דברים רעים קורים לאנשים שכל מה שהם עושים בחיים זה לעזור ולעשות טוב לאחרים? אני משתדלת לבלות איתה כמה שיותר זמן כדי שראשית לא תהיה לבד ושנית כי היא עם גבס ואני יכולה לעזור. אני מקווה שהיא תחלים למרות שהשבר די חמוד והגבס לא מאחה את השברים כמו שצריך וגם לא ניתן כבר לנתח. אני מאחלת לה שמכאן והלאה הכל יהפוך לקל יותר ולא משנה מה אני תמיד כאן בשבילה ואני תמיד אוהבת אותה יותר מאת כולם. 

תודה סבתא, ותרגישי טוב

מישהו כאן יכול להביע את דעתו על המערך הטכני של חייל האוויר?

מרגישה קצת מטומטמת שהגעתי לזה בכלל אבל שיהיה. 

אשמח לעזרה