טוב, לאור ההתפתחויות האחרונות החלטתי להציע, מפלגה חדשה. שתביא לממשלה חדשה. חלופית לזו שיש.

הנה מה שלדעתי מדינת ישראל צריכה:

ממשלה שתהיה ימנית קיצונית. ליברלית קיצונית.

והנה הפעולות הנדרשות.

1. הפסקת מתן קיצבאות לדתיים. שיתחילו לעבוד. בדיוק כמו סטודנטים רגילים שלומדים ועובדים. אני לא צריכה לממן את השובניזם הצרוף הזה בעבודה קשה.

2. הבהרה לעולם, שעד שהחמאס לא יכיר, לפחות יכיר, בישראל, אין על מה לדבר. כי, וזה מעולם לא היה ברור לי, איך אפשר לעשות תהליך שלום עם גוף שאינו מכיר בך?

3. הפסקת מונופולים. כלומר, למשל, התחלת בניה של חברות חלופיות לחברת החשמל. ואם חברת החשמל תעז לשבות ולהפסיק את החשמל, לפטר במיידית את עובדי חברת החשמל ולהביא עובדים אחרים במקומם. הגיע הזמן לתת עבודה למי שרוצה לעבוד.

באותו אופן, הפסקת מונופול המצילים, שעובדים רק בקיץ ומרוויחים על כל חודש עשרות אלפי שקלים. לתת להם משכורת סבירה. ואם הם יתפטרו להביא להם מחליפים. אנשים צעירים שרוצים לעבוד.

4. הפסקת האפליה נגד נשים. השוואת שכרן של נשים לזה של גברים העובדים באותו תפקיד. מתן אפשרות להומואים לסביות וטרנסג'נדרס להתחתן ולהקים משפחות בדיוק כמו זוגות סטרייטים.

5. חקיקה חדשה נגד פשיעה שתוביל להגברת הענישה של פושעים קשים. למשל, אדם שהורשע באונס, יחוייב לקחת כדורים לדיכוי החק המיני כל החיים. ויצטרך להתייצב לבדיקה שבועית לשם כך. כל שבוע. לאחר שחרורו מהכלא. ובנוסף אסור יהיה להכניסו לכלא לפחות מעשר שנים (כמובן שהעונש צריך להיות יותר מעשר). כמו כן, ביטול קיצוץ שליש על התנהגות טובה. ובמקום זה, הוספת שליש על התנהגות לא טובה.

בנוסף, אדם שהורשע ברצח שאינו הגנה עצמית, יכנס לכלא לכל החיים ולא יורשה להקים משפחה. גם לא בכלא.

5. חקיקה מחמירה נגד אנשים שאינם משלמים את חובותיהם לאנשים אחרים. אדם שגונב כספים או חייב כספים ואינו מחזיר. יכנס לכלא ולא ייצא משם עד שלא יחזיר את מה שחייב. למשל, אם מישהו שדד בנק, גנב 20 מליון דולר והחביא את הכסף, הוא לא ישוחרר עד שלא יחזיר את כל הכסף. גם אם ישאר בכלא כל החיים. או למשל, אם מישהו קיבל עבודה של אלפי שקלים מבעל מקצוע ולא משלם לו, הוא יכנס לכלא עד שישלם.

המיניות הגברית ככלל, והמיניות הגברית הסטרייטית בפרט, מרתקת אותי. דווקא בגלל שאני לא גבר.

שמתי לב למשהו מוזר. ברובם המכריע של המקרים, כאשר משיכה של גברים סטרייטים לנשים שהם אינם מכירים כוללת בתוכה כמשהו מובנה אלמנטים של השפלה. 

איכשהו, כל הבעת מיניות מצד נשים נחשבת כמשהו "זול". המושג הזה "זול" אינו ברור לי. נניח שאישה מחליטה ללכת עם חזה חשוף יחסית. מה זול בזה אני לא מבינה. חזה זהו איבר בגוף בדיוק כמו כל איבר אחר. אם מישהי מחליטה לחשוף אותו, במה זה בעצם שונה מכך שהיא חושפת את היד? יש הבדל אחד שאני מצליחה לאבחן. גברים נמשכים לחזה נשי. אוקיי אז הם נמשכים. אני, כשאני נמשכת למשהו שהוא יפה בעיני, אני הופכת להיות מלאת הערכה, ליופי, לאסתטיות הזאת. למה אצל גברים משיכה אוטומטית מתפרשת כהשפלה?

אז חזה זה משהו מושך, אחלה, אני יכולה להסכים, זה מושך גם בעיני. אז איך זה שגברים לא מסתכלים ואומרים "איזה דבר יפה". איך זה קרה שהחברה כולה התחילה להסתכל בבוז על חזה יפה וחשוף?

כשאני מנסה להסביר לעצמי ההסבר היחידי שעולה על דעתי הוא שמבחינת אנשים, לחשוף איבר כזה זה כאילו "למכור" את עצמך? אבל למה בעצם? מה רע באישה שרוצה להיות מושכת? האם לא כולנו היינו רוצים במובן זה או אחר להיות מושכים? ומה רע באישה שרוצה הרבה סקס והרבה מחזרים? סקס זה כיף. ומה הקשר בין לרצות הרבה סקס לבין "למכור" את עצמך. למה כמעט בכל פעם שאני שומעת גבר מדבר על אישה שאינו מכיר ושהוא נמשך אליה מינית יש זילזול באויר? האם הצורך לזלז ולהשפיל הוא משהו שמובנה במיניות הגברית או האם זה משהו שנוצר חברתית עם השנים?

אנסה למקד את השאלה הזאת יותר. ברור לי שכל אדם נולד עם רפלקסים מיניים ויצר מיני. אבל, בעצם מגיל אפס, הוא עובר תהליך של חינוך שמלמד אותו לאיזה כיוונים לנווט את היצר הזה, מהם הרמזים בחברה בה הוא חי לכך שגם אנשים אחרים מרגישים את היצר הזה כלפיו. הוא גם רוכש לעצמו פירוש אוטומטי של היצר הזה כמשהו חיובי או שלילי. פרשנות שתלויה במידה זו או אחרת, בפרשנויות שהוא סופג מהחברה בה הוא חי.

השאלה שלי היא, האם הזילזול שנוצר אצל גברים כשהם נמשכים מינית לאישה שאינם מכירים הוא משהו מולד שמובנה בהם. כלומר האם תחושת הזילזול היא חלק מרפלקס היצר, אולי צורך בשליטה שמובנה בהם, או האם זה משהו שנספג אצלם כתוצאה של ספיגת התרבות שבה הם חיים, שמתייחסת (מסיבה שעדיין לא ברורה לי) לאישה שמשדרת מיניות כאל משהו זול.  ושאלה נוספת, מדוע נשים מקבלות את התפיסה הזו והופכות להיות שותפות לה?

אז מה באמת ההבדל בין שחצנות לגזענות?

ננסה לקחת כדוגמה לרגע את הגזענות של הלבנים כלפי השחורים בארה"ב של התקופה שאחרי העבדות.

הם טענו שהשחורים יותר פראים בהתנהגותם, פחות חכמים או לפחות פחות משכילים ושאינם ראויים ליחס שווה. האם אי אפשר לומר במילים אחרות שהם פשוט התנשאו מעל הלבנים והשתחצנו מעליהם? כלומר, הם הרגישו שהם יותר טובים. והאם הם לא צדקו במידה מסויימת? האם אחוז הפשע האלימות וחוסר ההשכלה בקרב האוכלוסיה השחורה לא היה באמת יותר גבוה מאשר בקרה האוכלוסיה הלבנה? אז מדוע אנחנו בוחרים לקרוא לכך גזענות ולא שחצנות? מה בעצם ההבדל בין המושג שחצנות למושג גזענות?

נראה לי שההבדל טמון באבחנה בין יחיד לרבים. כאשר אנשי אוכלוסיה שלמה המוגדרת בעזרת מכנה משותף מחליטים שהם יותר טובים כבני אדם, מאוכלוסיות מסויימות אחרות, ועל ידי כך פוסלים את חברי אותן אוכלוסיות בלי לבדוק את יכולותיהם כבודדים ניתן לקרוא לזה גזענות.

בעוד, שאם אדם אחד מחליט שהוא יותר טוב מאחרים, זוהי שחצנות. 

זה אולי לא ההבדל היחיד. לשחצנות יכול להיות בסיס מוצדק. הבדל נוסף הוא ששחצנות יכולה להתבטא בנושאים ספציפים. למשל גאון במתמטיקה שמתנשא מעל אחרים בתחום המתמטיקה. ייתכן שהתנשאותו זו מתבססת על הכרותו עם המציאות. ייתכן שאם ייתקל באדם מוכשר כמוהו לא יתנשא מעל אותו אדם.

גזענות לעומת זאת, פוסלת אוכלוסיה שלמה ומגדירה אותה כנחותה באופן כללי. ללא בדיקה של היכולות של אותה אוכלוסיה.

לכן אני עדין חושבת שיש מאפיינים גזעניים ביהדות. למשל, היהדות פוסלת נישואין עם אדם שאינו יהודי. לא משנה בכלל אם הוא אדם מקסים אוהב אינטיליגנטי ותומך ומתאים לזוגיות מכל בחינה אחרת. אם הוא לא יהודי הוא פסול. פוסלים אותו על סמך הלאום אליו הוא משתייך בלי קשר בכלל לתכונותיו האישיות..