בתור אחת שלספרים שמור מקום אוהב מאוד בליבה, וקוראת בקצב וכמויות מטורפים, לא יכלתי שלא לציין את המאורע החשוב הזה גם בפניכם. בחיי שעבורי שבוע הספר הוא חלקת גן עדן קטנה של ממש, הרי מעבר לספרים המוזלים הקורצים לי מכל הכיוונים (אני הולכת לקנות ערמה מכובדת בהחלט, שלא תבינו לא נכון...), זוהי הזדמנות פז שבה סופרים מגיחים מגומחותיהם למען המטרה הנעלה של להשאיר את חותם עטם על הספרים שלהם שכבר הספיקו להשאיר חותם רגשי על קוראיהם. תמיד איך אני שמחה לראות את אותם סופרים, שבדרך כלל עוברים ברחוב בלי שאיש יזהה אותם, והרי עבורי הם תמיד אנשים אותם אני רוצה לפגוש, נהנים משבוע שלם בו הם הופכים לסלבריטאים של ממש. אני למשל, מתכוונת לעשות שתי גיחות לתל אביב רבתי, כשבתיק הגב שלי ספרים בכמויות אינסופיות, רק כדי לזכות לפגוש פנים מול פנים את אשכול נבו (שכבר יצא לי להיות במפגש קוראים מרתק איתו), רוני סומק, אתגר קרת ומאיר שלו, כאשר לכל אחד מהם אבוא מצוידת בשלושה ספרים לפחות, לחיים סמוקות להפליא וחיוך מבויש ושאפתני.
בכוורת הספרים שתלויה על הקיר הכחול של החדר שלי, יש ארבעה תאים שמלאים עד תומם בספרים. יותר ממאה ספרים מצאו את מקומם על אותם מדפים. שלושה עשר מתוכם הם ספרי שירה, אחד עשר ספרים של האוניברסיטה המשודרת, שלושה מחזות, שבעה ספרי סיפורים קצרים, שני ספרים על פילוסופיה ושניים על פסיכולוגיה, ועוד המון המון המון ספרי סיפורת מכל הסוגים והמינים. אני כל כך אוהבת לקנות ספרים, לדעת שהם הרכוש שלי, להיות מסוגלת במהלך הקריאה לקפל אוזני-חמור ולסמן בעפרון שורות לציטוט, ובסופה לכתוב את שמי ואת תאריך סיום הקריאה על העמוד הראשון, בו לפניי היה רק שם ספר וכותבו, ועכשיו נותר בו גם המגע שלי.
אז כן. שבוע ספר עברי שמח, חברים. אני קוראת מאז שאני בת חמש וקצת, כבר יותר מעשר שנים של ההרגל האהוב עליי, של לשאת איתי ספר (ולפעמים גם שניים!) לכל יציאה מהבית. של פנקסים עמוסי ציטוטים מספרים שנשלפים בכל הזדמנות, של היכרות עם חנויות שמוכרות ספרים יד שניה או ספרים פגומים. של שבע משמרות עבודה בסטימצקי, לעיניהם המשתאות של הקונים, שהופתעו פעמים כל כך רבות לראות נערה צעירה ממליצה על ספרים עם ברק אמיתי בעיניים. של מפגשים עם סופרים שבחרתי לאהוב ולהקשיב להם באהדה מופגנת. של אהבה לספרים. של אהבה למילים.
נמשים.
ומה הקשר שלכם לספרים? לסופרים? לשבוע הספר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
