לפני רגע היו לי מלא דברים בראש
ובשנייה שרציתי לומר אותם הם התפזרו
אתה פשוט לא מבין, נכון?
אם אתה לא רוצה להיפגע
מאובדנות ושיגעון של אנשים אחרים
אז אל תיגש ותדאג להם כשהם בדיכאון
חודשים, יותר מחצי שנה הייתי לבד
לא היה שם אף אחד בשבילי
אף אחד לא חיבק אותי כשבכיתי
אף אחד לא ניגב את הדמעות
אף אחד לא שאל מה קרה
אף אחד לא שם לב אם עישנתי
או שאל מה עשיתי לעצמי כשחתכתי
לא יודע אם למישהו היה אכפת
והייתי בסדר עם זה
למדתי להיות לבד
קפוא וקריר ובודד
לאט לאט שכנעתי את עצמי
שאני אוהב לבד
טוב לי לבד
אני לא רוצה בני אדם בסביבתי
באמת באמת האמנתי
שאני לא זקוק לבני אדם
ולא היה מקום לרגש
בטח לא לחיוך או צחוק
ואז פאקינג הוא בא ודואג
פאקינג נכנס לי לחיים ככה
וגרם לי להיזכר מה זה
חיבק אותי כשבכיתי
והיה לו פאקינג אכפת[?]
ואני הורדתי את החומות
ונתתי לרגש לעלות
והתוצאה הייתה הר געש
של רגשות שאגרתי במשך...
נצח כנראה
דמעות שלא בכיתי
כאב שלא הוצאתי
כעס שהתעלמתי מקיומו
פחד ובדידות וחרדה
כל הכאב בעולם בבת אחת
כאב של שלוש פרידות
שתיים מהן הכי כואבות שהיו לי
כאב של ניצול מיני
כאב של חברים שנוטשים
כאב של מוות
כאב של ניסיון התאבדות
ופתאום לא בא לו לדאוג
פתאום זה גדול עליו
ופתאום המגדר שלי, שמעולם לא באמת הסברתי לו אותו, הוא נורא מפריע
וברור שעדיף לי לטובתי
שלא נדבר
טריגר
אתם שומעים את זה מגיע?
שומעים איך זה מתקרב?
נטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעות
חבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישה
מיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקרים
בדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאב
ניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעס
כאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידה
נטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדר
חברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישה
אהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאהכעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדר
חרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישהדמעותחבריםנטישהשנאה
כעסכאבבדידותנטישהנטישהמגדרחרדהכאבניצולבדידותרגשקורנטישהאהבהשקריםבדידותחרדהדםקורמגדרחברותננטישהמיןשקריםניצולמגדרפרידהנטישה
ועם כל הרגש הזה שיצא
ועם כל מה שעלה
ועם כל המיליון טריגרים
מסתובב והולך
נשאיר את קמרון להתמודד
להתמודד עם הכל לבד
מההתחלה, כמו בחזרות, טוב?
בשלב הזה אלטר* הרימה ראשה
כי היא הריחה דם
והרי אלטר אוהבת דם
היא אוהבת כאב ושנאה
ממש ניזונה מהם, הכלבה
אז בוא נעשה שכולם ייסבלו
ואני לא רוצה לומר לו כלום מכל זה
כי לא מגיע לו לדעת בכלל
איזה מקום עצום הוא תפס
כמה רגש הוא הכניס בי
רגש שחשבתי שמת לנצח
לגרום לי לחייך מעומק הלב
רק כדי שיוכל לרסק את החיוך
לרסיסים של דמעות
והיא יושבת שם ואומרת לי
אתה אף פעם לא לומד,
נכון?
אסור לסמוך על בני אדם.
אסור להרגיש.
רגש זאת נחיתות.
אני לא בן אדם של נקמה
אבל היא כן
ונמאס לי להילחם בה כל הזמן
ויש יותר מדיי שאריות של אלכוהול
במחזור הדם שלי
אז הנה
אלטר יצאה לשחק
היא ממש מאושרת עכשיו
נראה לי שאלטר מאוהבת בבחור אירי שיכור
*האלטר-איגו שלי. לא הייתה התייחסות אליה עד עכשיו, לא באופן מובהק. אבל החלטתי לאחרונה שהגיע הזמן להתחיל להתמודד איתה. אולי הפסיכית תיבהק ותחזור למערה שלה.
כינוי:
Boy Anachronism
בבלוג זה
בכל הבלוגים
